קסטלוצ'יו, נורצ'ה, טרני וספולטו

ביומיים הבאים טיילנו באזור בו אומבריה כמעט ונגמרת, ונושקת למחוז לה-מארקה שממזרח לה.
כבסיס בחרנו את העיירה הפיצפונת CERRETO DI SPOLETO (צ'רטו די ספולטו), שהייתה במרחק סביר מכל מה שרצינו לראות, וסיפקה נוף משגע. מלון PANORAMA נמצא בעליית אספלט תלולה מכיוון הכיכר המרכזית, ומשקיף על העיר ובעיקר על ההרים הירוקים להדהים שסביבה. החדר מעט יותר מרווח ממה שהתרגלנו, גם אם רואים שלא עבר שיפוץ לאחרונה. המלון מצוייד גם במסעדה טובה, עם ריזוטו פורצ'יני שעושה להתגעגע.
 הטבח, אגב, הוא פלסטיני מחברון שהיה מבסוט להחליף איתנו כמה מילים בערבית.



 משם יצאנו לשלושה יעדים שעניינו אותנו. הראשון הוא קסטלוצ'יו, כפר קטנטן שהוא עצמו לא מעניין כמו הנוף שסביבו- הכפר ממוקם בצפיפות על גבעה, שמסביבה עמק-מכתש אדיר, והרים מקיפים אותו מכל עבריו. הכביש הצר עובר ביניהם, עד שפתאום הנוף מתפוצץ לך בפרצוף. אתה לא מבין לאן נעלמו הגבעות הירוקות.



 המקום הזה ידוע בעיקר באיך שהוא נראה באביב, כשכל העמק הופך למרבד עצום של פריחה צבעונית, וכל ההרים מסביב ירוקים. בסתיו, אחרי הקיץ, ההרים עצמם צחיחים ובעמק יש רק עשב וכבשים. ועדיין, המראה מרשים פשוט בגלל שהוא כל כך שונה משאר אומבריה.






קסטלוצ'יו עצמה שקטה מאוד, וידועה בשני דברים- עדשים וגבינת פיקורינו, שכל אומבריה אוכלת. עברנו בחנות אחת שהציעה את שניהם, בכמה צבעים, וזו יכולה להיות אחלה מזכרת.

 משם המשכנו לנורצ'ה (NORCIA). על שם העיירה קרויות מעדניות שמוכרות נקניקים (נורצ'ריה), ובאמת, כמעט ממחצית החנויות בעיירה הציורית הזו מתהדרות בחלקי בעלי חיים שתלויים מעל הדלפקים, ובעשרות סוגי נקניקים.











באותו הערב אכלנו בצ'רטו, היכן שהמלון היה, במסעדה מופלאה שנמצאת ליד כיכר העיירה, ושמה "קנטינה". אף אחד לא מדבר שם אנגלית, אבל סביר להניח שגם אתם מבינים מספיק איטלקית כדי להבין את התפריט שהמלצרית מדקלמת מפתק קטן שהיא מחזיקה. הדבר המוצלח באמת הוא שארוחה מלאה ליחיד, שעולה 25 יורו וכוללת אנטיפסטי, פסטה, סטייק, סלט, בקבוק יין, קפה וקינוח, היא יותר ממה שזוג יכול לסיים, וגם טעימה שבא לאכול פה גם ארוחת בוקר וצהרים.

 למחרת, יום ראשון, נסענו עם כל איטליה בערך לראות את הפלא של האזור- מפלי מרמורה (CASCADA DELLE MARMORE) הסמוכים לעיר טרני.



 במושגים של אירופה, מדובר במפלים אדירים. האשד התחתון רחב מאוד, ויש שביל שהולך סביבו (זה כרוך בהירטבות לפעמים).





 חובה לטפס באחד המסלולים שהפארק מציע (בקופות יש מפות. כניסה למבוגר היא 8 יורו.) ולראות את המפלים גם מהאמצע, אחרי שהולכים במנהרה קצרה, וגם מלמעלה. כמות המים מרשימה ביותר, וכך גם שאר הנוף.




 משם המשכנו לספולטו (SPOLETTO) שידועה בעיקר בקתדרלה שלה, שהאמת, לא שונה כל כך מאחרות, אבל הנה:



העיירה עצמה יפה, ימי-ביניימית, ובחנויות שלה אפשר למצוא את כל טוב האזור- מחית כמהין, מחית פורצ'יני, עדשים, גבינות, מרק פארו (FARRO, דגן מקומי ולא טעים במיוחד) ופסטה.

עד כאן הפריפריה של אומבריה. בפוסט הבא עוברים לטוסקנה השכנה, ומסיימים ברומא.
 אריבדרלה!