שבת, ה- 15.9, יום אחרון לטרק…
הלילה היה קר מאוד אבל אני התעטפתי ב- 2 שמיכות צמר נוספות וישנתי טוב.
קמתי לבוקר כחול ושימשי.
התארגנתי, אכלתי ארוחת בוקר, אספתי את ארוחת הפיקניק שהזמנתי ערב קודם לכן (נגמרו לי הנישנושים שהבאתי איתי לדרך), שילמתי, נפרדתי ו… יצאתי לי לדרך בסביבות השעה 8 בבוקר.
יתר האורחים שלנו בלילה בבקתת Plan-Sec הנעימה (כולם הגיעו אתמול כמוני מבקתת Arpont), פנו במורד אתר הסקי שמאלה, לכיוון העמק והעיירה Aussois. כולם מסיימים היום הליכה – גם אני. אבל אני פונה מהבקתה ימינה, נשארת גבוה על ה- GR5 לעוד קצת, רק עוד כמה שעות...
וכך, למרות שכולנו יצאנו לדרך פחות היותר באותו זמן, מצאתי את עצמי צועדת לבד, במעלה המדרון המתון, בכיוון צפון-מערב, מעל לאגם Plan l'Amont, על דרך ג'יפים.
היעד שלי היום היא העיירה Modane בה התחלתי הליכה לפני 8 ימים.
כעבור פחות מחצי שעה, דרך הג'יפים מתחלפת בשביל ליד Refuge de la Fournache, שכבר נסגר לעונה. השביל מתפצל כאן ואני פונה מערבה – ממשיכה על GR5.
הלאה מכאן, מרחק לא רב בכיוון צפון-מערב על השביל השני, נמצא Refuge de la Dent Parrachee (גם הוא כבר סגור) ובהמשך השביל בכיוון זה – Refuge du Fond d'Aussois (שלפי המידע שבידי עדיין פתוחה עכשיו).
אבל אני מאגפת את האגם מצפון עם השביל שלי, במגמת ירידה קלה, עד שאני מגיעה לקצה דרך הג'יפים שעולה מהעמק לאורך הגדה המערבית של האגם הגדול.
אני מתעלמת מהדרך ומתחילה לטפס עם השביל, בשיפוע די משמעותי – בכיוון כללי דרום-מערב.
קצת פחות משעה וחצי אחרי שיצאתי לדרך, אני מגיעה לנקודת פיצול נוספת.
עכשיו אני צריכה להחליט בין שתי אופציות שיובילו אותי בסופו של דבר ל- Refuge de l'Orgere (הבקתה בה ביליתי את הלילה הראשון שלי על השביל!):
האופציה האחת, הצפונית – היא להמשיך עם השביל שמוליך מכאן מערבה, ויפנה בהמשך בכיוון דרום-דרום מערב – דרך Col de la Masse. זוהי הדרך הקשה. מעבר ההרים, בגובה של כ- 2915מ') מסומן במפה שלי בנקודות – מה שמעיד על מקטע מאתגר (מבחינת עבירות). המרחק בין הבקתות (Plan Sec ו – l'Orgere) בדרך זו הוא כ- 12ק”מ, עם הפרש גבהים של +870 ו- -1270 בערך (הערכת זמני הליכה נטו: כ- 4.5 שעות ע”פ outdoor active).
האופציה השנייה – הדרומית, והיא הקלה יותר – ממשיכה עם ה GR5. השביל פונה בנקודת הפיצול בכיוון דרום-מערב, כברת דרך קצרה, ואח”כ בכיוון דרום – כשהוא ממשיך לכתר את המדרון שמעל לאגמים Plan d'Amont ו- Plan d'Aval (שמצידם המזרחי ישנתי בלילה הקודם) – הפעם ממערב. אח”כ השביל פונה מערבה – ובהמשך בכיוון דרום-מערב, לפני שהוא מצפין למקטע קצר ממש קרוב לבקתת l'Orgere. הדרך הזו ארוכה בכחצי ק”מ אבל פרופיל הגבהים שלה סלחני בהרבה (+440, -840) ואין בה אף מקטע בעל עבירות מאתגרת.
מבקתת l'Orgere – יש לי עוד ירידה ארוכה, ארוכה – על ה GR5, באותו שביל יער שבו עליתי ביום הראשון (כ- 900מ' אבדן גובה פזורים ע”פ שביל באורך כ- 7.5ק”מ).
מזג האוויר הכי קרוב שאפשר למושלם – מה שמאפשר לי לבחור במי מהאופציות, ועד הבוקר הייתי לגמרי ממוקדת באופציה הקשה (שמכל מה שביררתי – היא אפשרית לחלוטין עבורי, ולא מסובכת יותר מידי).
אבל הבוקר אני מרגישה את העייפות שהצטברה בי בשבוע האחרון והידיעה שהשביל שלי מסתיים היום אולי גם עטפה אותי בקצת עצלנות… אני מחליטה שלא מתחשק לי שום אתגר נוסף. אני רוצה סיום רגוע, קליל ונינוח.
אז אחרי התלבטות קטנה, אחרונה, בנקודת הפיצול, אני ממשיכה על ה- GR5.
-
המדרון שהוא בעל מפנה דרומי כאן – צבוע בצבעי סתו יפים. השמים כחולים ומשגעים. הדרך קלה, מתגלגלת בנוחות למעלה ולמטה לסרוגין.
אחרי Col du Barbier השביל חולף ע”פ מספר בתי חווה שכולם כבר ננטשו לעונה. אחד גדול, חדש ומפואר, והאחרים לא יותר מבקתות אבן ישנות של רועים.
השביל ממשיך להיות עשבוני וקליל.
אחרי אחד הפיתולים אני נכנסת פתאום למקטע שעטוף כולו בערפל. ממש תוך דקה אני כבר כמעט לא רואה כלום. אבל השביל כאן רחב ונוח וברור מאוד.
הערפל הסמיך, שמגיע מהעמק שמשמאלי – ממשיך לעלות ולעלות במהירות, מטפס על צלע ההר – ואולי 10 דקות אח”כ הוא כבר עובר מעלי, והעמק משמאל שוב נפתח וכמה דקות נוספות גם המדרון מימין כבר צלול ולא הרבה אח”כ גם הכחול חוזר לשמים.
ופתאום אני בחלקו העליון של היער.
והשביל משנה מגמה ומתחיל לרדת…
עד לבקתת l'Orgere הירידה בד”כ לא קשה לי ורוב הזמן יחסית מתונה (אם כי כבר למעלה יש כמה מקטעים קצרים בעלי שיפוע משמעותי).
ליד הבקתה, באיזו נקודה מוצלת ומבודדת, אני עוצרת להפסקת צהרים ארוכה.
ארוחת הצהרים (הצמחונית) שקיבלתי בבקתת Plan Sec מפתיע אותי לטובה ואני יושבת לי ואוכלת ומשקיפה על הנוף שכאן בשולי היער הוא עדיין פתוח ומשקיף לעבר Aiguille Doran הכל-כך מרשים.
-
אחרי ההפסקה אני מתחילה בירידה הארוכה בכיוון דרום, בשביל היער שבו עליתי ביום הראשון. אני הולכת והולכת והולכת – וזה מרגיש לי ארוך יותר ובעיקר תלול יותר מכפי שזכרתי… הברכיים כבר מתלוננות, ממש מתלוננות, ואני בהחלט יכולה להבין אותן. מדובר בירידה רצופה ארוכה מאוד בשיפוע מאוד משמעותי כמעט בלי הפוגה (אלא אם אתם פשוט עוצרים לנוח; אין מקטעים מתונים עד ממש לחלק האחרון).
בערך ב- 15:15 אני בחזרה במלון Le Commerce שמול תחנת הרכבת בפאתי Modane!
זהו, סיימתי את ההליכה שלי לקיץ 2018 :-)
קצת מזיעה, טיפ-טיפה כואבת, מכוסה בשכבה דקיקה של אבק – אבל מלאה בחוויות ובנופים של “עוד שביל” מעולה שמצטרף ל”רשימה” ההולכת וגדלה שלי, ויהיה ה”רכש” האחרון -
עד לשנה הבאה, לשביל הבא…
סיכום יומי
נק' התחלה: Refuge de Plan Sec
יציאה ב 8:00
נק' סיום: Modane
הגעה ב 15:15
דרך: GR5
מרחק משוער: 20 ק”מ
עלייה מצטברת כ- 440מ'
ירידה מצטברת כ- 1700מ' !!
