לאחר ארוחת בוקר דשנה נסענו לעיר דנידין DUNEDIN נסיעה של 400 ק"מ בערך. אתר העיר כאן
זכויות למפה לויקיפדיה כאן
דנידין Dunedin היא העיר השנייה בגודלה באי הדרומי של ניו זילנד והיא בירת מחוז אוטאגו. בעיר קרוב ל-120,000 תושבים.
יחד עם תושבי הכפרים בסביבה הם מונים יותר ממחצית מתושבי האזור.
הייחוד בדנידין היא המורשת הסקוטית שהשתמרה בה בזכות המהגרים הרבים מסקוטלנד שהגיעו אליה במאה ה-19.
ארכאולוגים גילו ממצאים המעידים על התיישבות מאורית באזור בסביבות שנת 1100.
לאורך השנים יישבו המאורים את האזור לסירוגין.
ג'יימס קוק הגיע למקום בו שוכנת דנידין בראשית 1770. דיווחיו על פינגווינים וכלבי ים במקום, משכו אליו ציידים, שהתעמתו עם התושבים המאורים. ב-1815 ייסד ויליאם טאקר את היישוב האירופאי הראשון במקום, אך רק בשנת 1831 הוקם יישוב קבע,
על ידי ציידי לוויתנים. תוך מספר שנים החלו מתיישבים נוספים לפתח חקלאות והוקם גם מיסיון.
דנידין הוקמה רשמית על ידי מתיישבים סקוטים בשנת 1848. הם קראו לה על שם בירתם, אדינבורו בסקוטית= Dùn Èideann,
אף ניסו לעצבה בדמותה.
גילוי זהב דרומית מזרחית לדנידין ב-1861 הביא לגידול מהיר באוכלוסייתה.
רוב התושבים החדשים היו אירים, אך הגיעו גם איטלקים, צרפתי, גרמנים, יהודים וסינים.
הגידול באוכלוסיית העיר הביא להאצת הפיתוח שלה.
בשנת 1869 נוסדה בה אוניברסיטת אוטאגו. האוניברסיטה הוותיקה ביותר בניו זילנד. בשנת 1878 הגיעה אליה מסילת הברזל מקרייסטצ'רץ' וב-1879 נפתח הקו לאינוורקרגיל. ב-1881 הייתה לאחת הערים הראשונות בעולם שבהן פעלו באופן סדיר חשמליות. בנוסף, החלה לשגשג תעשיית הבשר הקפוא. התפתחותם של ענפים נוספים הביא לכך שגם כאשר הבהלה לזהב דעכה, העיר המשיכה להתפתח.
בראשית המאה העשרים החלה התעוררות באי הצפוני,שהביאה לירידה במעמדה של דנידין, אם כי היא עדיין נותרה מרכז חשוב.
זכויות לצילום האוניברסיטה לויקיפדיה כאן
אוניברסיטת אוטאגו University of Otago נחשבת עד היום לאחת האוניברסיטאות המובילות בניו זילנד ומושכת אליה סטודנטים רבים מכל המדינה ומאירופה. האוניברסיטה הגדולה אורטאגו מפורסמת בעיקר בפקולטה לרפואה.
כיום מתגוררים בעיר מעל 20,000 סטודנטים, מה שהופך אותה לבעלת אופי צעיר ותוסס.
האוניברסיטה יפה מאוד ושווה להכנס לבקר בה.
בדרכינו עברנו את העיר אשברטון בה מתגוררים כ- 15,000 תושבים. התושבים הגיעו למקום עם הבהלה לזהב בעיקר מסין. זו גם התחנה הראשונה ממנה יצא בשר קפוא. ויש בה תחנת הרכבת הראשונה.
עברנו את גבעות קנטרברי, את גשר המים הצר מאוד. Waeter bridge . את הבנגי הגדול וחנינו במקום לצרכי שירותים בלבד.
השירותים ציבוריים נקיים מאוד. דלת נפתחת בלחיצת כפתור כך גם נסגרת. מתבצע חיטוי לאחר כל אחד/ת.
הלוואי ויקימו כאלו בארץ.
בדנידין נמצא הרחוב התלול ביותר בעולם. Baldwin Street רחוב בולדווין הרחוב מופיע בספר השיאים של גינס.
ממש מפחיד לרדת במורד רחוב תלול זה. הרכבים חונים בחניות מיוחדות באלכסון.
בקרנו בבית החרושת המפורסם לשוקולד קדבורי. חוויה בלתי רגילה.
ריצ'רד הדסון הגיע לדנידין בשנת 1868 ופתח בית ליצור ביסקוויטים . הראשון שלו היה בסקוויטים לצד כוסות תה בעלי טעם כל כך טוב. ב-1884 הרוב חשב שיפסיק ליצר ביסקוויטים לאחר הצלחה כה גדולה אבל מר הדסון,האגדה במאפה, יצר מפעל לייצור שוקולד וקקאו הראשון בחצי הכדור הדרומי. בשנת 1930 Lap Phar זכה בגביע מלבורן, NZ ניצחה את האריות הבריטיים.
מר הדסון וקדבורי התחברו לעשיית ה"בר" הראשון של ניו זילנד לשוקולד חלב שוקולד. בשנת 1931 הציגה קדבורי את ה"בר" בבתי הקולנוע של סידני למורת רוחם של סדרני הקולנוע. ומכאן התפתחה עוד ועוד. והשאר היסטוריה.
אתר בית החרושת כאן ומיקום במפה כאן.
מאוחר מאוד הגענו למלון SCENIC CIRCLE HOTEL CO NZ לאתר המלון כאן
סעדנו ארוחת ערב מעולה כאשר בחוץ יורד גשם שוטף. פרשנו לחדרים עייפים מאוד ובתקווה שלמחרת לא ירד גשם.
המשך יבוא
חלק 1 חלק 2, חלק 3,חלק 4,חלק 5,חלק 6,חלק 7,חלק 8,חלק 9,חלק 10,
