נסיעה של שעה כמעט בדרך באמצע שום מקום כמעט, מביאה אותנו ליקב פיסקו. אנחנו נכנסים דרך שער מאובטח.
מולנו מתגלה וילה יפה. מקום המגורים של הבעלים שגרים אי שם בעולם ומידי פעם מגיעים לכאן.
זה הוא היקב העתיק ביותר באזור. מתפקד הן בשיטה הישנה ליצור והן בשיטה חדשה.
יש באזור מי תהום שמאפשרים גידול ענבים אספרגוס ובצל לבן.
עד לפני 30 שנה לא היה חשמל באזור. היום הכל משתנה. ונוספו גידולי מנגו, מנדרינות,תפוחים,פקאנים ועוד.
ישנן מספר תיאוריות לגבי מקור המילה פיסקו ממנה נלקח שם הברנדי.
ייתכן שקבל את שמו משפת הקצ'ואה-העיירה הפרואנית של פיסקו שפרושה “ציפור”.
ידוע שהשימוש העתיק ביותר של המילה פסק לציון תאריכי אגוארדיינטה פרואנים מ 1764. "pishku" עשוי להתפרש
כ- "משהו מבושל בסיר". היו השערות שמתייחס למושג יין שרף. בספרדית- Quemado vino.
בעמק פיסקו חיה קבוצה של אנשים לפני אלפיים שנה,הקבוצה הייתה ידועה בייצור כדי חרס הגדולים בתקופת אימפריית האינקה,שמם היה piskos.
אגוארדיינטה הענבים הראשונה שהופקה בפרו אוחסנה piskos לאורך זמן.
משקה זה רכש את שם המיכל שלו. מאז אותה תקופה,שימשו כדי החרס לאכסון משקאות מכל הסוגים, כולל אלכוהול.
(אגוארדיינטה הוא מונח כללי למשקאות אלכוהוליים מסוג שנפאס המכילים בין 29% ל-60% אלכוהול בנפח.
המלה היא שילוב של המילים "מים" ו"לוהט" באופן די דומה למונח האנגלי "מי-אש").
המילה אגוארדינטה נגזרת מן הביטוי ההולנדי "שרוף" (כלומר, מזוקק).
ידוע שמשלוחי יין נעשו דרך נמל פיסקו לאמריקה מאז המאה ה -19 לארופה,לאנגליה,ספרד,פורטוגל,גואטמלה,פנמה ועוד.
כדי החרס בהם נשמר הנוזל.
יצור ה-פיסקו חסר צבע או צהבהב ענברי כצבע ברנדי המיוצר מיין אזורים של פרו ו צ'ילה .
הוא נוצר על ידי זיקוק יין ענבים לרמה גבוהה. ייצור הפיסקו פותח לראשונה במאה ה -16 על ידי מתנחלים ספרדים כחלופה ל- orujo. היה לו יתרון של יצור משפע פירות ובית גידול גדול.
בתחילה היווה הפיסקו תחליף למשקה ספרדי מסורתי בשם ארוּחוֹ, שהוא המקבילה הספרדית לגראפה האיטלקית.
תזקיק שעשוי מהגפת, אותה פסולת שנשארת לאחר תסיסת התירוש וסחיטת הזגים.
בפיסקו הפרואני מותר להשתמש רק בשמונה זני ענבים מקומיים ואסור להשתמש בכלל בחביות עץ ליישון.
הפרואנים מזקקים את הפיסקו שלהם רק פעם אחת ולא מדללים אותו במים,כך שהמוצר שלהם הוא קרוב מאוד
לטעם הענבים המקורי.
מקום הייצור העתיק
החלק העתיק עדין בשימוש
פיסקו פרואני מייצרים מאחד או יותר משמונת זני הענבים המקומיים המותרים לשימוש.
כל אחד מהזנים האלה נותן טעמים שונים במקצת לפיסקו.
החוכמה היא לשתות מספיק פיסקו כדי לדעת מה ההבדל בין כל סוג וסוג.
את הפיסקו הפרואני מייצרים בזיקוק יחיד בלבד, ללא דילול ובנוסף, בפרו מותר לפיסקו להתבגר או להתרכך במכלים מיוחדים מ-נירוסטה,זכוכית או חרס בלבד. כלי העבודה היחיד שעומד בפני המאסטר של פיסקו בפרו, הוא משחק
בין זני הענבים, מה שמאפשר לו לקבל מוצר פרחוני יותר או פחות,לימוני,מתקתק וכו'.
דבר נוסף שהפרואנים עושים, הוא להחזיר את ה"ראש" – החלקים הראשונים של הזיקוק.
פיסקו טהור, עשוי מסוג ענבים אחד בלבד, לרוב זן שנקרא Quebranta. זהו פיסקו סמיך מאוד, בעל ריחות וטעמים שמזכירים קנים (סוף). שותים אותו נקי, אפילו לא עם קרח. הוזמנו לטעום.
המיכלים הענקיים לייצור. בכל יכל ענק כזה יש ברז שנפתח ומאפשר למלא כוס לטעימה.
מיכלי נחושת מלאים
הציגו לנו 3 סוגים לטעימה.
Aromáticas ארומטיקה – עשוי מזני ענבים ארומתיים, כמו מוסקט או זנים מקומיים מתאימים.
זהו פיסקו זני שמתרכך כמה חודשים במכלי חרס.
Mosto Verde מוסטו ורדה – מזוקק בחלקו מתירוש שלא הסתיים בו תהליך התסיסה,כך שעדיין יש בו שאריות סוכר.
זהו פיסקו חד טעמים מתקתק.
Acholado אצ'ולדו מהשם צ'ולו הוא היקר ביותר. פיסקו מתקתק למדי, שעשוי מערבוב של כמה זני ענבים.
ברוב המקרים זה הבסיס המועדף לפיסקו סאואר.
בקבוק פיסקו מקורי מהמקום.
פיסקו נקי משמש בעיקר כבסיס לקוקטיילים, הטעם הצלול והטהור פועל כבסיס מעולה לקוקטיילים.
באיזור איקה יש תעשיית גידול ענבים משגשגת שאחראית לייצור היין ובעיקר לייצור הפיסקו המקומי המפורסם.
עוד על יקב פיסקו העתיק תוכלו למצוא בקישור כאן.
הווילה הגדולה בראש העמוד מאוכלסת לפעמים על ידי משפחת המייסדים. כל העובדים ומשפחותיהם גרים במקום ששמור היטב מכל הכיוונים ומאוד מבודד.
מומלץ לבקר.
המשך יבוא
חלק 1,חלק 2,חלק 3,חלק 4,חלק 5,חלק 6,חלק 7,
