רשמים מארמניה

אחרי שבועיים וחצי של גאורגיה החלטנו לקפוץ לארבעה ימים לארמניה. נסענו במרשרוטקה מטביליס לירבאן וחזרנו לטביליסי במרשרוטקה וטרמפים עם לינה ב-Sevan ובדיליג'אן .

ירבאן היא עיר יחסית קטנה, מרכז העיר הינו אזור מאוד יפה ומודרני עמוס במסעדות בתי קפה וחנויות בגדים. כשלא חם מידי כיף להסתובב ברחובות ולאכול אוכל מגוון, מערבי ומקומי. בירבאן נמצא גם מוזיאון השואה הארמנית. לטעמנו, זהו יעד חובה כשנמצאים בארמניה, למרות שהמוזיאון עצמו קטן יחסית ולא כולל הסברים מקיפים על שואת הארמנים. רצוי לקרוא מראש רקע (אם אינכם בקיאים בהיסטוריה האזורית) ואז לבוא ולהתרשם מהמוזיאון. הכניסה היא בחינם.

Sevan אינה עיר מרשימה בכלל, אנחנו התארחנו אצל ארמני שגר כעט במוסקבה ובא לביקור בארמניה כדאי לטפל בקבר של הוריו, הוא סיפר לנו שמאז נפילת ברית המועצות הממשלה אינה משקיעה בארמניה וארמניה הוזנחה מאוד. אצלנו בשכונה למשל מוזרמים מים רק שעה אחת ביום. ב-Sevan נמצאת הימה היחידה והגדולה בארמניה. המים מאוד צלולים ונקיים וכמובן קרים. אנחנו בילינו כשעתיים בחוף פרטי של בית מלון בהמלצתו של המארח שלנו. ייתכן וקיימים חופים נעימים גם שפתוחים לציבור הרחב, אך ממה שהבנו ממנו עדיף למצוא מקום ששייך לאיזה בית מלון. לשמחתנו, זכינו להתארח בבית מקומי ולשמוע קצת על התרבות, המארח שלנו הזמין אותנו לאחר ששאלנו על מקומות לינה זולים באזור, הוא אמר שהמחירים הזולים הם בסביבות ה-50 דולר לחדר ולכן הציע לנו להתארח אצלו בחינם. הרחצה באגם הייתה נחמד אך לא מצאנו טעם להישאר שם באזור מעל למספר שעות.

כשהגענו ל-Dilijan הנופים הצהובים והמדבריים התחלפו בנוף מיוער וירוק. העיירה נחמדה, אך לא מעבר לזה, אנחנו עשינו מסלול קצר לכיוון מנזר הרוס, טיול שלא מאוד הרשים אותנו. לעומת גאורגיה שהייתה נקייה בצורה מפליאה, ארמניה יותר מלוכלכת ומאובקת, רואים מיני לכלוך ברחוב ובנחלים.

בקפיצה הקצרה שלנו לארמניה לא יכולנו שלא להשוות לנופים שראינו בגאורגיה ואפשר לומר שהתאכזבנו. ארמניה פחות מרשימה, המדינה נראית קצת מוזנחת (כפי שהעיד גם המארח שלנו, הממשלה החדשה מושחתת ולא נותנת למשקיעים מבחוץ לבוא ולטפח את המדינה). בחלקים נרחבים בארמניה שורר נוף מדברי או צהוב (הגענו לארמניה בשיא הקיץ)

בירבאן חם אולם באזורים היותר גבוהים במדינה נעים.

 הקפיצה לארמניה הייתה מעניינת מבחינה תרבותית, פגשנו הרבה אנשים אדיבים שששו לעזור לנו, וגם פגשנו יותר דוברי אנגלית מאשר בגיאורגיה. אם להגיע לארמניה אז עדיף אולי באביב או למקומות אחרים מאלו שאנחנו ביקרנו בהם.