כשביקרנו ברומא לפני כמה שנים, תכננו מראש לבקר גם במוזיאון הוותיקן (כי מי שמבקר ברומא ולא נכנס למוזיאון הוותיקן שקול למי שמבקר בפריז ולא נכנס ללובר).
הייתה לנו רק בעיה קטנה אחת: הביקור היה בחורף. בעיקרון טיול ברומא בחורף עדיף על טיול בקיץ – מזג האוויר נעים יותר וכל אתרי התיירות מלאים פחות – אבל במוזיאון הוותיקן שעות הביקור מקוצרות ביותר.
אם אני לא טועה, ביום שהיינו שם המוזיאון נפתח בתשע בבוקר ונסגר בשלוש בצהרים.
ידענו גם שצפוי תור ארוך על כך יצאנו מוקדם מהמלון מתוך כוונה להגיע מוקדם לעמוד בתור. אבל קצת הסתבכנו עם האוטובוס ובסופו של דבר הגענו פחות מוקדם ממה שהתכוונו – כמה מאות אנשים כבר עמדו בתור (אני לא מגזים) ואנחנו הצטרפנו מאחוריהם ובסופו של דבר חיכינו למעלה משעה עד שהצלחנו להיכנס.
מהביקור מאוד נהנינו וזה פיצה על התור הארוך (כנראה שזה לא מקרה ש"פיצה" היא מאכל איטלקי!) אבל בביקורנו הקיץ חיפשנו וגם מצאנו דרך לקצר את התור: אפשר להזמין כרטיסים באינטרנט. יש לשלם עמלה לא נמוכה כלל (4 יורו לכרטיס) אבל לדעתנו זה משתלם.
ובאמת, הגענו למוזיאון בערך עשרים דקות לפני הפתיחה, עקפנו באלגנטיות את התור הארוך מאוד שהיה שם ונכנסנו למוזיאון מהכניסה של "בעלי הזמנות". בתוך המוזיאון החלפנו את הדף המודפס עם מספר האישור בדף אחר שאותו החלפנו בכרטיסים (לא ברור לי למה שני השלבים) ונכנסנו לתערוכה הראשונה כעשר דקות לפני שעת הפתיחה הרשמית.
החוויה הייתה נהדרת... זו הרגשה טובה לחלוף על פני תור ארוך.
הייתה לנו עוד חוויה דומה ברומא כשדילגנו על התור הארוך לקולוסאום – בכך שקנינו כרטיס משולב לפורום ולקולוסאום בפורום (האמת ששם עמדתי בתור למעלה מעשרים דקות, אבל זה היה בגלל חוסר יעילות של הקופאים ועדיין זה היה קצר בהרבה מהתור בקולוסאום).
כשהגענו לפירנצה היינו מוכנים לשחזור החוויה. קנינו מראש כרטיסים באינטרנט למוזיאון האופיצי וגם למוזיאון האקדמיה (שם נמצא הפסל "דוד" המקורי).
בניגוד לכרטיסים לוותיקן הכרטיסים לאופיצי ולאקדמיה הוזמנו לשעה מסוימת. הנחנו שזה יתרון – לוותיקן כל מזמיני הכרטיסים יכלו להיכנס בכל שעה.לאופיצי מן הסתם נמכר מספר מוגבל של כרטיסים לכל שעה כך שהתורים לא יהיו ארוכים.
לצערנו השגנו כרטיסים רק לצהרים ולא לבוקר, אבל זה לא הטריד אותנו. טיילנו קצת בעיר והתייצבנו מול הכניסה ל"בעלי הזמנות" כעשרים דקות לפני השעה הנקובה על הכרטיס. בכך הפרנו את ההוראה המפורשת על השלט – "יש להגיע לא מוקדם יותר מחמש עשרה דקות לפני השעה הנקובה".
להפתעתנו היה במקום תור די ארוך. חיכינו, חיכינו וחיכינו עוד קצת ולבסוף הגענו לקופה שבה קיבלנו את הכרטיסים.
נגשנו לכניסה למוזיאון עצמו שם המתנו בתור לביקורת הבטחונית. אח"כ ביקרנו בתערוכה הראשונה ורק אז הגענו לכניסה האמיתית למוזיאון – שם הייתה ביקורת הכרטיסים.
בסך הכל חיכינו בתורים שונים למעלה משעה... אני לא בטוח אם זה היה מהיר יותר מלהגיע בבוקר וסתם לעמוד בתור. אני בטוח שזה לא היה מהיר.
דרך אגב - כשהזמנו כרטיסים לאופיצי מצאנו עשרות אתרים בהם ניתן להזמין כרטיסים - אבל פרט לאתר הרשמי כל אחד מהם גבה עמלה נוספת על העמלה של המוזיאון...
כדאי להזמין באתר הרשמי (או אולי לא כדאי להזמין...מעבר לתור המעצבן, גם האתר כבד ולא עובד טוב בכרום. לשיקולכם)
ביום למחרת היינו אמורים לבקר באקדמיה. היו לנו כרטיסים מוזמנים מראש ששעת הביקור נקובה עליהם.
איכשהו כבר לא היינו כל כך בטוחים שזה יקצר לנו את התור...
הפעם הגענו לתור ל"בעלי הזמנות" חצי שעה לפני השעה הנקובה. להפתעתנו לא היה שם תור... הראנו לאחד מעובדי המוזיאון את ההזמנה שלנו והוא ביקש מאיתנו להמתין רגע ונעלם.
אחרי זמן קצר (באמת רגע) הוא חזר ונתן לנו כרטיסים... נכנסנו למוזיאון 25 דקות לפני השעה הנקובה על הכרטיסים.
מסקנות? אני לא בטוח לגביהן, אבל נראה לי שמדינת הוותיקן הרבה יותר מסודרת ממדינת איטליה.
