מעקב נזירים – ככר שלוש המלכים - מוזיאון צ'אנג מאי -Art Paradise- "התנחלות" צ'אנג מאי
יום הטיול האחרון למעשה, נפרדים מצ'אנג מאי לפני שני ימי הקניות הרגועים בבנגקוק.
אחד המנהגים היפים בתאילנד הואסיבוב הבוקר של הנזירים. הנזירים בתאילנד לא חיים במגדל השן ולא מתבודדים. הם חיים בקהילה. מדי בוקר, בין 6 ל 7 בבוקר, הם יוצאים לסיבוב בוקר, כל נזיר בקהילה שלו. במסגרת הסיבוב הם מקבלים אוכל למשך היום מתושבי העיר. הם אוכלים ארוחה אחת ביום, בצהרים. העודפים נשארים במקדש, ומיועד לעניי העיר, שיודעים שבמקדשים אפשר למצוא אוכל חופשי.
כל כך הוקסמתי מהמנהג הזה, החלטתי ביום האחרון שחנו בצ'אנג מאי לצאת למעקב ותיעוד המפגשים האלה של הנזירים והקהילה שלהם. השכמתי קום בבוקר – כאמור כל ההתרחשות הזו קורית בין 6 ל 7 בבוקר – על מנת להגיע למקבץ מקדשים ליד שער העירThapae.
היה סיבוב מרתק. היתה בעלת חנות שבפתח חנותה העמידה שולחן עם מנות אוכל. מתקרב נזיר – כמו כולם, לבוש בגלימה הכתומה שלו, ובידיו סיר – מקבל את המנה שלו. אחר כך בעלת החנות כורעת ברך ומקבלת מהנזיר ברכה. כל הסירים שאראה בהמשך היום די דומים – כנראה שזה חלק מהפקל שהם מקבלים במנזר.
ראיתי בהמשך כל מיני סיטואציות דומות – משפחה שלמה שפתחה שולחן בפינת הרחוב, ואחרי מתן המנחה כרעו כולם ברך בתזמון מושלם לקבלת ברכה קבוצתית, צמד צעירים שמיד לאחר שהוציאו כסף מהכספומט מיהרו לתפוס נזיר שעבר שם לתת לו מנת אוכל שקנו בדרך; שני צעירים אחרים שעצרו את הטוסטוס שלהם בדרך ושלפו מנה שארגנו מבעוד מועד כשפגשו נזיר בדרך. בכיכר ליד שער העיר אשה צעירה מיהרה להשיג נזיר אחד, הוא הסתובב, קיבל את המנה שלו, לאחר שהורידה את נעלי העקב וכרעה ברך, החזיר לה ברכה. בדרך חזרה עברתי ליד בעלת החנות שוב לקראת סיום המנות שהכינה מראש על השולחן ליד החנות שלה. פעילות בוקר נהדרת.
יומיים אחר כך, בבנקוק, עשיתי את אותו דבר.
