יום ראשון לטיול,
את ההשראה לטיול קבלנו מיעל הרמלין ומגיע לה הקרדיט על הבסיס של הטיול. ראו כאן
הגענו לתחילת הקניון ל Moustiers. מצאנו חנייה לשעה! קתרין מהחנות הקרובה עזרה לנו עם שעון קרטון מיוחד שמציג את השעה שהגענו, אחרת היינו צריכים לעלות עוד קצת למעלה ולחנות בחניון שכולם חנו… ואנחנו הרי מיוחדים.
בסוף הטיול בכפר הציורי, החזרנו את השעון לקתרין, וכמובן גם קנינו משהו יפה… איך לא?
משם ל Aguines עוד כפר קטן, עלינו לנקודת התצפית העליונה, התרשמנו ממפת ההתמצאות שנשאה את השלט Table of orientation והתטעתה אותי לחשוב שהנה אני בדרך לשולחן עם ארוחת בקר.
את הארוחה אכלנו בסוף בדרך חזרה למטה, בירה עם Terine של חבל שמפיין. חביב.
כביש 71 הוביל אותנו לגשר בשם Pont del Atruby גשר בגובה 110 מטר. ענק, שהעביר אותנו לגדה השניה של יובל של הוורדון.
משם בכביש D90 ירדנו ל- Trigance , עיירה מימי הביניים, שנראתה כל כך מנונמנת וסגורה שהעדפנו לנמנם חצי שעה במזגן באוטו, ולהמשיך ל- D955 עד שהוא התחבר ל D952 ומשם 12 ק”מ ל- Castellane.
הגענו בשש בערב, אבל בחוץ אור כמובן, חודש יולי, אור עד תשע בערב.
לאחר סיור קצר וגלידה בעיר העתיקה, גילינו שבמקרה הערב, מופיעה להקה חביבה עם מוסיקה דרום אמריקאית, חינם בכיכר המרכזית, מתשע בערב ואילך. זה שכנע אותנו להשאר ללון במקום. בחרנו במלון צמוד לככר המרכזית, שם מצאנו חדר ללילה ב – Ma Petit Auberge (הפונדק הקטן), שני כוכבים, כיוון אויר אחד, אבל מי צריך יותר? והתארגנו לארוחה במסעדה הודית ומסיבה דרום אמריקאית בכיכר.
היה שמח!
בבקר, יצאנו לטיול בוקר, לאורך הנהר/נחל שזרם מאחורי המלון. מתחת לצ'ופצ'יק של ההר שמזדקר למעלה ועליו השקיפה עלינו מריה הקדושה. הפעם לא עלינו לבקר אותה, אולי בפעם הבאה. המשכנו רגלית, עד שהגענו למבוי סתום הנחל חסם אותנו, והכביש נגמר. חזרנו לארוחת בקר.
התרשמנו שיש המון קמפינגים בסביבה, כיף לילדים, מרחוק ראינו גם מגלשות מים ומקומות נוחים לרחצה בנחל, אפילו מאחורי המלון ראינו, ושמענו המון הולנדית, גרמנית ופינית.
1000-2000 תושבים יש בקסטלן, קטן נעים וססגוני. שווה לבלות שם לילה (במיוחד אם יש להקה של מוסיקה דרום אמריקאית בכיכר...).
