המשך, חלק ב’ – נופש בממאיה
היום הרביעי
מול המלון שלנו ממש על שפת האגם התמקמו להן משאיות והומוטורים השייכים לקרקס ימי מאיטליה, שמעלה במקום מופע אומנותי עונתי. נכנסנו למתחם כדי לשאול היכן ניתן לקנות כרטיס ולאכזבתנו, אמרו שהם רק הגיעו והמופע הרשמי יחל רק בעוד כמה ימים. לפחות נהננו מאימון הפינגווינים.
זה היום שכמעט כולו הוקדש לטיול בקונסטנצה העיר . נסענו לעיר עצמה, כאן המקום לציין שניכר לעין שהעם הרומני עוסק בחלפנות כבדרך של שגרה. המון משרדי חלפנות בעיר, חלקם לכסף זר וחלקם לזהב בלבד.
מה שבטוח שכאן קיבלנו את השער הטוב ביותר 3.40 ליי ל-1$ . ללא עמלה כלשהי.
בטיילת של ממאיה מקבלים בד"כ 3.10 ואם מתאמצים 3.19 מקסימום.
רק תזכורת, בשדה התעופה, אחרי היציאה מהמכס, שוד לאור היום, השער עמד על 3.00 ליי ל-1$!!!
קונסטנצה עצמה הזכירה במשהו את יפו יחד עם חיפה. עיר נמל עתיקה שיש לה גם מרינה והתוספת נמל מודרני. ענקי זוהי למעשה עיר הנמל החשובה ביותר . זה הקשר החיוני של רומניה אל העולם החיצון דרך הים.
מרבית חלקי העיר הם אורבניים עם מאפיינים קומוניסטיים מובהקים, פה ושם ניתן לראות מעט מאפיינים כפריים. אך הנוף השולט ניכר בהמון שכונות פועלים בבנייני "רכבת" מחד ובתים בסגנון המכונה "בית ערבי", מאידך.
לא מעט בתי עסק בעיר הם משפחתיים כשבחזית חנות עם חלון ראווה ובסמוך כניסה לחצר ענקית שבקצה יש בית מגורים וכמובן סוכת גפנים.
כיוונו את עצמנו למרכז העיר, בעיקר למדרחוב (Strada Ștefan cel Mare) שכעת עמלים על שיפוצו ולשוק המקומי של קונסטנצה.
על המדרחוב יש קניון גדול, Tomis Mall שמו, הרבה חנויות, חלקן של מעצבי אופנה וכששאלנו על שמלת ערב נענינו ב-290 יורו (בלי למצמץ), אך בנוסף חנויות מותג מוכרות שלנו Fox, KenVeLo וגם מיץ פריגת שלנו - גאווה ישראלית.
למי שמגיע עם הרכב, חנייה חינם מתחת לקניון.
ואם הזכרנו חנייה, הרוב המכריע של הרחובות בקונסטנצה, חניה חינם ללא מדחנים, כרטיסים או סדרנים, גם לא בלב העיר העתיקה.
העיר בהתפתחות מתמדת, ניכרות בה עבודות הפיתוח וגם השיפוצים, מנופים נראים פה ושם ולא חוסכים בחפירות בעיקר באזור העתיק של העיר ובעיקר כדי לחדש.
בתמונות קונסטנצה המתפתחת וגם של חלקים יותר נאים של העיר:
את זה שברומניה צריך לשלם על הכנסת מצלמה לאתרים הבנתי, אבל תמרורים ברחוב המורים על "אסור לצלם" ממש לא הבנתי. מילא בגדר המקיפה את שדה התעופה, אך סתם כך ברחוב?
והנה מעשה שכך היה...
אנחנו חוזרים מכיוון הקניון למקום בו השארנו את הרכב, אני בדרך כהרגלי מצלם מבנים מעניינים ובכלל כל מה ששוה שייכנס בפריים. אני מרים מצלמה כדי לצלם מרפסת יפה ופתאום מפינת רחוב יוצא שוטר ומסמן לי עם היד לא... לא... לא... 
אני מצביע על המרפסת למעלה והוא בשלו ואם לא הבנתי את ה"לא לא לא" אז הוא דואג להצביע על תמרור האוסר על צילום!
צחקנו והמשכנו ללכת ואיך שהשוטר חזר פנימה לפינת הרחוב ומבלי שהיינו בזווית העין שלו, הרמתי מצלמה, פתחתי זום וקליק צילמתי את התמרור כדי שתאמינו לי.
כשחזרנו לטיילת של ממאיה, השארנו את הרכב בחלק הדרומי ועלינו לרכבל שעושה כמחצית מהדרך.
תצפית נהדרת על החופים בשעת ערב מוקדמת.
את היום סגרנו במרכז הקניות TOM שנמצא בכניסה לעיר קונסטנצה.
מתחם עצום של קניות, סופרמרקט ענקי של Carrefur, קניון עם מסעדות אוכל מהיר וחנויות רבות. סופרמרקט ענקי לצעצצועים וכמובן Decathlon.
לחובבי שופינג - מומלץ, המחירים כאן טובים יותר מאשר ב- City Park וב- Maritimo Center , שלמעשה אלו שלושת מרכזי הקניות הגדולים ביותר בקונסטנצה.
גם סניף ענקי של Careffur יש כאן
זהו הגיע הזמן לסגור את היום האחרון שלנו בממאיה
את מרבית היום השקענו בבילוי הנפוץ ביותר באזור ואני מתכוון לרביצת חופים.
גמרנו את היין, אכלנו את האננס והיינו מלאי אנרגיות וכח להמשיך לקניון נוסף, קניון Maritimo, עוד מרכז קניות גדול ומפואר עם המותגים הידועים.
וגם מותגים משלנו בחצי מחיר
את אזור ממאיה עזבנו בשעות הערב המוקדמות, זה למעשה נראה בפועל כמו שעת אחה"צ מאחרת היות והחושך מגיע לא לפניי תשע בערב.
סיימנו קניות, סיימנו שופינג ויצאנו לכיוון בוקרשט, על השלטים.
כנראה שחלק מהשלטים עדין מכווינים את התנועה דרך כביש 3 ולכן זכינו לטעימה נוספת מרומניה הכפרית.
אז אחרי טיול של 60-70 ק"מ על כביש 3 עם הנופים הכפריים, אנחנו שוב מתחברים לאוטוסטרדה, באותה המתכונת 13 ליי לכיוון. האמת נתתי 12.70 כי זה רק מה שהיה לי במטבעות, אך הפקח חייך ואמר בינה בינה...
רציתי לצלם אחת מתחנות המנוחה על הכביש, אך אני הייתי אמון על הנהיגה (הנהגת הצמודה נחה סופסוף). לכן תצטרכו להאמין שהרומנים השקיעו המון בכבישים החדשים.
נכנסנו לבוקרשט בהנחיית ה-Waze וגם הפעם נסיעה חלקה עד אונירי בואך ארמון הפרלמנט.
בחניון הגדול מול בית הפרלמנט התקיים טורניר סטריטבול והפנינג של פיבא. משחקים עממיים וגם שחקנים מקצוענים.
הספונסרים של הטורניר... WizzAir
לקינוח עוד תמונות מהחלקים היפים של בוקרשט. העיר הזו גדולה מאוד, מרבית חלקיה נהרסו והוחרבו בימי המשטר הרודני של צ'אוצ'סקו, אולם חלקים רבים בעיר העתיקה נשמרו וחלקים אחרים שוקמו כך שבהחלט הכינוי פריז של מזרח אירופה הולם חלקים אלו של בוקרשט הישנה, או כפי שכינה אותה הבחור שעזר לנו להתמצא ונתן טיפים טובים להגעה מהירה ולחנייה חפשית בקרבת מקום :
"The old city where you can have fun all the best bars and restaurants"
היו קצת קשיים בעיקר עם הנחיתה הלא רכה שקיבלנו עם נציגי חברת השכרת הרכב, אבל לאט לאט התרגלנו למקום, התרגלנו לאנשים ולאוירת החופשה בממאיה בה העברנו את מרבית החופשה. פגשנו מקומיים נחמדים וסוחרים נחמדים פחות, פקידי קבלה חייכנים שמדברים אנגלית וסתם צעירים ברחוב ששמחו לעזור לתיירים למצוא את הכיוון.
בחלק מהמקומות התרשמנו שהמקומיים חיים בתנאים של מחנה פליטים וממש מעבר לרחוב הסמוך, הרשויות הרימו את כל המדרכה באוויר כדי לשים תשתיות חדשות. ראינו בנייני רכבת מטים לנפול, בסגנון קומוניסטי מכוער! וממש מולם השתקפות של מבנים משופצים, צבועים בצבעי פסטל כאילו נמשחו ביד אמן.
ראינו חופים מדליקים, מתויירים במגוון רחב של תיירים. היו משפחות שלמות שנסו מהחום לוילה משפחתית על חוף הים ולא רחוק מהם מלון בוטיק יוקרתי שבחזיתו חנו רכבים שחורים יוקרתיים בסגנון אוליגרכי. גם זוגות ורומנטיקה, בקיצור הכל מהכל.
בחרתי לסיים עם סיפור קטן...
בדרך עצרנו ליד סופרמרקט ענקי, משהו בסדר גודל סיטונאי ממש של רשת Metro, השעה הייתה 22:00 בקירוב וכבר כמעט שנעלו את הדלתות, לקחתי לחמניות, חלב ואיזה חטיף לדרך, נעמדתי בתור וזו הייתה הקופה האחרונה שעוד נותרה פתוחה. לפניי עמדה אשה מבוגרת, נראתה לי צצוענייה, או משהו דומה. הגשתי את המוצרים לקופאית והוא ביקשה (ברומנית) כרטיס, אמרתי שאין לי כרטיס ואני משלם במזומן, אך הקופאית הצעירה לא ממש הבינה על מה אני מדבר. האישה המבוגרת שעמדה לפניי בתור, שבה לאחור ואמרה לי באנגלית רהוטה, שצריך כרטיס חבר מועדון לעשות קניות ברשת מטרו, הוציאה את כרטיס חבר המועדון שלה וביקשה מהקופאית להעביר.
אני שילמתי במזומן ולקחתי את הדברים, הודתי לגברת המבוגרת והיא ברכה אותנו לשלום.
אז דווקא מהמקום שלא צפיתי ומהגברת האחרונה ברומניה שחשבתי שתדבר אנגלית, עזרה לי מול קופאית צעירה שאפילו שלום לא ידעה להשיב לי...
נשאר לו לומר לה אריווידרה לרומניה ושאוטוטו אנחנו חוזרים לבקר שוב והפעם במסגרת משפחתית מורחבת, עם תכניות אנטנסיביות יותר לטבע, פארקים, שעשועים וקצת אגדות דרקולה!
רב תודות למי שברך, קרא, ראה, החמיא, פרגן, הציץ, העיר, האיר, או סייע ועזר!
