ארוחת בוקר, ארוחת בוקר יפנית. לכלול ארוחת בוקר עם החדר במלון או לא לכלול? רוב המלונות ביפן מגישים שני סוגים של ארוחת בוקר. ארוחת בוקר מערבית, ארוחת בוקר יפנית. המושג מערבית הוא מושג קצת גמיש, אבל בגדול, ביצים, מקושקשת, חביתה, נקניקיות, קותלי חזיר, עגבנייה אפויה, מאפים, דגני בוקר. האק ארוחת בוקר מערבית.
משם ישר להדסה הר הצופים מחלקת צנתור.
בטח לא נותן לך הרגשה של קלילות ורצון לטייל בעיר. יותר לחזור לישון.
ארוחת בוקר יפנית. שונה לגמרי. אורז מאודה כמובן, מרק מיסו, דג בדרך כלל סלמון. ששהה כמה חודשים בתוך "סאקה קאסו" הגפת של הסאקה עם מלח שגרם לדג להישמר ולקבל טעם חדש. הדג מעט מלוח אבל טעים. יש כמובן ירקות או חמוצים או מבושלים. מי שחסרה לא עווית בוקר מוזמן לטעום מהסוגים השונים של האומה בושי(שזיף מוחמץ) החמוץ, מלוח, מר, מעניין. יש יפניים שאוכלים רק אותו עם תה ירוק ולא מצליחים להבין למה היום לא זורם טוב.
בדרך כלל מחוץ למלונות אפשר למצוא אלפי מקומות שמגישים אוכל מערבי לארוחת בוקר. יותר בקטע של קפה מאפה מאד זול ביחס לישראל.ארוחת בוקר יפנית מחוץ למלון כמעט ואי אפשר למצוא. בקיצור, אם אוהבים ארוחת בוקר יפנית. המלון פתרון נהדר. בשביל קפה ומאפה עדיף לצאת מהמלון. אז פעם, לפני כמעט 20 שנה עשינו עם גיל חובב סרט על אוכל יפני. אתגר מדהים. כי התכשיט לא אוהב סושי...הוא אהב לשתות קפה הפוך על הבוקר בבית הקפה הסמוך. הפוך אבל בלי קצף. אני הייתי מצטרף אליו לקפה. לא לבלי קצף. אני יותר בקטע של שפתיים מכוסות קצף שכל השכונה מצדי תדע ששתיתי קפה טוב עם הרבה קצף.חמש שנים לאחר מכן, נכנס לבית קפה שוב ומזמין קפה הפוך. מכין הקפה מברך אותי לשלום "בלי קצף נכון". התעלפתי לשנייה. "כמעט, הבלי קצף זה הקירח השני, אני דווקא אוהב קצף..."
