בניגוד למה ש”כולם יודעים” ,לא כל השבדיות בלונדיניות.
ולא כל כך קל לצלם “מוס” בחיק הטבע ...בשבדיה קוראים לו אלק. מנוקד בסגול תחת הא' ושבא תחת הל'.
וחלק מהמדינה השטוחה הזו זה גם קניונים וצוקים.
המשתלבים כל כך יפה עם המיים והסירות.
ועצי השקדיה הפורחים בעונתם,מפיצים את פרחיהם הלבנים לכל עבר.
וכמובן מיים...מיים...מיים...המקיפים אתכם מכל הכיוונים.
ומלווים אתכם לכל מקום שתלכו.
לקראת השקיעה התיישבתי בבית העץ בו התגוררתי .(זה בצבע בז' מאחור) בית העץ מקדימה מיועד לסירות.
מתבונן מהחלון בנוף שמימין…
מתבונן שמאלה בנוף לכיוון התעלה המתרחקת ממני.
ומחליט לכתוב לכם על מדינה שאני כל כך נהנה לבקר בה.
עיירותיה המיוחדות הבנויות לחופיה המסולעים.
צבעיה המגוונים המושפעים משעות אור ארוכות בקייץ.
הסלעים החשופים הסוגרים על חופיה ומיגדלור הבנוי פה ושם.
והיערות הירוקים המסתירים בתוכם שבילי הליכה ומרבדי פריחה מקסימים.
מי הים הצפוני החודרים בין צוקיה ויוצרים אלפי מפרצים ,נמל לסירות העץ הישנות.
וחותרי הסירות הנהנים לשוט על נהרותיה הרחבים.
בצילום הזה רואים את הארכיפלג הידוע שלה על אלפיי האיים שמסביב.
לדוגמא אחד מהם עליו הקימה משפחה אוהל לפיקניק בחיק הטבע.
ולאחר שתסיים תשוט לאט אל עיירת החוף בה הם מתגוררים.
חוזר אט אט מהרהוריי מה לכתוב על שבדיה .
ותופס אותי הרעב למאכלי ים מקומיים ומשקה מוגז.
ולקינוח מאפה מסורתי אחד .
או מאכל עממי מספר 2.
ואז כדיי להוריד את האוכל לוקחים את האופניים ורוכבים בשביל המיועד לכך לאורך הנהר.
או שוכרים אופניים ויוצאים לטיול מעט יותר רציני.
או שפשוט אפשר לצאת לצעידה רצינית באחד מהמסלולים המסומנים.
או לקחת זוג מקלות הליכה ולנצל את אחד משביליי ההליכה בטבע.
או סתם לשבת על החוף בבית קפה מקומי ולהזמין תה או בירה.
ואחר כך לשבת ולהנות מקרני השמש האחרונות בגן העיר המקומי.
בסוף החלטתי לצאת לאופניים שלי ,לרכב מעט ולכתוב על שבדיה בפעם אחרת.
להתראות בטיולים.
