יום 1+2 – 13-14.4.2011
21:30 אנחנו בשדה התעופה בן גוריון. תור ארוך ארוך בדלפקים של USAIRWAYS.
אחרי שעה בתור ממשיכים לתור הארוך הבא ומשם במהירות לשער 16 ופנימה למטוס.
לא היה זמן אפילו להעיף מבט בדיוטי פרי...
טסנו 12 שעות עד פילדלפיה ומשם אחרי שעתיים וחצי עוד 6 שעות לסן פרנסיסקו.
למרות החשש מהטיסה הארוכה (בעיות גב, שעמום...) היא עברה מצוין.
ישנו, אכלנו, דברנו, ראינו סרטים במסכים אישיים והיה די כיף.
בסן פרנסיסקו חיכה מזג אויר נאה. קבלנו רכב משודרג שברולט אימפלה. הפעלנו את ה-GPS שהבאנו מהארץ ויצאנו לדרך.
הזמנו 4 לילות במלון Buena Vista Motor Inn
http://www.buenavistamotorinn.com/
המלון נמצא במיקום מרכזי ונוח בעיר, יש לו חניה בחינם וארוחת בוקר (קפה, מיץ וקרואסונים) שילמנו 90 דולר ללילה בממוצע והוא היה שווה כל שקל.
הגענו למלון ב-13:00 ויצאנו לרציף הדייגים. טיילנו בין הדוכנים, הרציפים ואכלנו פירות ים שנמכרים בדוכני רחוב בקופסאות נייר. השחפים עומדים בכל מקום בלי פחד. למרות שהמקום מאוד ממוסחר מאוד נחמד לטייל שם.
בשעה 18:00 הכריעה אותנו העייפות והג'ט לק חזרנו לחדר, הלכנו לישון והתעוררתי כמו חדשה בשעה 11 בלילה!!!!
יום 3 – 15.4.2011
אחרי שקראתי כל הלילה התייצבנו ב-7 בבוקר בחנות של SAFEWAY והצטיידנו במצרכים. מאוד מעניין להסתובב ולראות מה צורכים המקומיים. עפ"י עצה של ענת מ"למטייל" עשינו כרטיס חבר שאינו עולה אבל מקנה הנחה גדולה כבר מהקנייה הראשונה.
קפה וקרואסון במלון ויצאנו לדרך.
היום הכוונה לעבור עם הרכב את מרבית הנקודות במסלול "49 מייל" של סן פרנסיסקו.
http://www.onlyinsanfrancisco.com/maps/49miledrive.asp
אפשר להשיג את המפה עם פרוט הנקודות באתר או בכל מלון.
הספקנו בערך מחצית הנקודות כי אנחנו אוהבים להתעכב ולקחת את הזמן בכל מקום.
במרכז העיר היינו רק ב- Civic Center.
קשה מאוד למצוא חניה ליד מדחנים (אם בכלל). יש חניונים בתשלום של כ-14 $ למספר שעות. החלטנו "לחתוך" לאתרים מחוץ למרכז ולחזור למרכז מחר.
הסתובבנו במרכז היפני, נסענו לאורך האוקיינוס ממערב, נסענו לפארק גולדן גייט ואכלנו ארוחת צהרים מול הברווזים באגם.
בערב חיכה לנו סיור בכלא אלקטרז שהזמנו מראש (באינטרנט) והחלטנו לחזור למלון למנוחת צהרים.
https://www.alcatrazcruises.com/website/buy-tickets.aspx
בשעה 18:00 הגענו לסיור. כל ההפלגה אמרו לנו שזכינו במזג אוויר נהדר, אבל רק אחרי כמה ימים באזור שבו הגשם מופיע והולך והעננות מופיעה והולכת הבנו למה הייתה הכוונה.
לפי המלצה בפורום למטייל הפלגנו ביום וחזרנו בלילה, מה שנתן תצפית נהדרת ושונה בשני הכוונים.
הסיור בכלא היה מעניין, הלכנו עם אזניות הסבר, שמענו על הפושעים שהיו כאן, על התנהלות הכלא, על סגירתו, בריחות מפורסמות וראינו את התאים והשטחים הציבוריים בכלא.
בכלא כל אחד מסתובב בקצב שלו ומגיע למעבורת חזרה כשהוא מסיים.
סוף סוף מגיעים לישון ואני מתעוררת ב-5 בבוקר. שיפור לעומת אתמול...
יום 4 – 16.4.2011
בארוחת הבוקר במלון אנחנו פוגשים משפחה ישראלית והם מספרים לנו שבגלל מפולת נסגר קטע מכביש מס' 1. מה שמשפיע באופן משמעותי על תכנית הטיול שלנו.
שכרנו אופניים באזור רציף הדייגים ורכבנו עליהם אל גשר הזהב. הדרך עוברת קרוב לחוף. יום שבת, המקומיים בחופשה, ממלאים את הפארקים, עשרות על אופניים. חוויה אמיתית.
החלק האחרון קצת קשה כי הוא בעליה עד לגשר. י' המשיך עם האופנים לאורך הגשר. אני לא אהבתי את רעש המכוניות על הגשר וויתרתי על החלק הזה. סה"כ כ-10 ק"מ של רכיבה כיפית ברובה. לוקחת כ-3 שעות. למי שזמנו בידו.
אח"כ נסענו לעשות השלמות הכרחיות במרכז העיר במקומות שלא הספקנו. מגדל COIT, הרובע הסיני, יוניון סקוור ועוד..
בערב אני מתחילה לבדוק מה המשמעות מבחינתנו של סגירת הקטע בכביש מס' 1. מתברר שכבר חודש הכביש סגור ואני, שתכננתי את הטיול לפרטי פרטים קצת נרדמתי בשמירה. טוב, נו, היו נסיבות מקלות לפני הנסיעה..
יום 5 – 17.4.2011
היום כבר קמים בשעה נורמלית. זהו, נראה שהג'ט לק מאחורינו.
יוצאים לטייל בטבע מצפון לעיר.
לפני כן השלמה אחרונה בהחלט. נוסעים ברחוב לומברט לחלק המפורסם והמפותל שלו. מגיעים לחלק העליון שלו ביחד עם הרבה תיירים מתלהבים, מצלמים ואז נכנסים לרכב ויורדים את הירידה בזיג זג. שוב מצלמים מלמטה למעלה וממשיכים צפונה דרך גשר הזהב.
נוסעים לשמורת Muir Woods . שמורה של עצי סקויה ועצי רדווד. צועדים בשביל מעגלי סביב נחל זורם עם גשרים קטנים. מקסים ושלו.
ממשיכים צפונה לעיירה סונומה. הדרך עוברת בין מטעי גפנים. קילומטרים של מטעים. העיירה עצמה תיירותית ונעימה. חנויות יין מיקבים מקומיים, היום, יום א', והמקומיים יושבים בפיקניקים על המדשאה המרכזית.
אנחנו עושים כמוהם. מוציאים צידנית עם אוכל ויושבים לפיקניק עם המקומיים.
משם המשכנו דרך עמק נאפה המפורסם בגפנים שלו לתופעת הגייזר ב- Calistoga.
שוב נסיעה בין הגפנים. המהירות מוגבלת בין 25-40 מייל כל 1 עד 2 ק"מ משנים את הגבלת המהירות. מאוד מבלבל.
לקח כשעה הלוך ושעה חזור ולטעמנו לא הצדיק את הזמן שהוקדש. במקום יש גייזר שמתפרץ בערך כל 5-10 דקות לגובה די רב. משפחות יכולות לנצל את המקום לפיקניק ולהשתמש במעט מתקני המשחקים במקום. היינו שם כעשרים דקות ונסענו חזרה.
לזכות המקום יש לאמר שיש להם פרוספקט בעברית....
הרווח העיקרי מהנסיעה היה כשבדרך חזרה עצרנו לשתות קפה בבית קפה קטן בעמק נאפה. לידנו ישב אדם כבן 60 עם מחשב נייד ואחרי מספר דקות פנה אלינו לברר מהיכן אנחנו והתפתחה שיחה מעניינת עם האיש.
הוא מורה בעיירה הקטנה, איש חכם ושוחר שלום, ידע מעט מידי על ישראל ורצה מאוד לדעת יותר. חלקנו ביננו את התפקידים. אני הייתי שוחרת השלום וי' היה זה שסיפר לו מה הערבים עושים לנו ומה עובר על דרום הארץ. אחרי יותר משעה שיחה נפרדנו והמשכנו הלאה.
הייתה לנו עוד תכנית אחת להיום והיא לעבור בדרך בוולמרט סופר סנטר. הגענו בשבע וחצי בערב ועזבנו בצער בסביבות 11 בלילה. לא קנינו כל כך הרבה אבל זו הייתה חוויה להסתובב במקום העצום הזה.
בדרך חזרה, תוך כדי לופ באחד המחלפים, חושך מצרים, ו...ה-GPS הפסיק לעבוד.
אי אפשר, כמובן, לעצור בצד וממשיכים לפי החושים. י' נוהג ואני מנסה לברר מה מציק ל-GPS.
בסופו של דבר בעזרת החושים שלנו ועזרה לפרקים של ה-GPS הצלחנו להגיע חזרה לסן פרנסיסקו, אבל במקום לחזור דרך גשר ביי ברידג', כפי שרצינו, חזרנו שוב דרך גשר הזהב.
