צפון יוון - סלוניקי-מטאורה-זגוריה-פיליון - באוגוסט

...אז שוב החופשה נדחקה לאוגוסט (מחוסר ברירה), והפעם ייעדנו את זגוריה שבצפון מערב יוון, כיעד מרכזי. לטייל באוגוסט זה אמנם יקר יותר, אבל כל המקומות פתוחים וזמינים עד שעות מאוחרות, וזה לפעמים עושה את ההבדל. נסענו ל-12 יום, טיסה הלוך ושוב לסלוניקי עם “עצירת ביניים” באיסטנבול (הסתבר כטעות...פרטים בהמשך), אבל החוויה ביוון ההררית האפילה על הכל.

• טיפים ועצות – בסוף הפוסט.
• טיילנו – ליאורה ונעם פינסקי (50+, יותר נכון 60-)

יום 1: הערב קצת התפספס. עקב איחור בטיסה, בילינו את הלילה במלון באיסטנבול (ע”ח טורקיש איירליינס). עוד תובנה שרכשנו – לא לעשת קונקשן! ...דרך אגב, טורקיש איירליינס ערוכה לפספוסי קונקשן (יש הרבה מאוד שעושים את זה). הם מאורגנים להפליא עם מערך המטפל בך, החל מהחלפת הטיסה, לטיסה קרובה, ועד הסעות, ארוחות ובתי מלון (ברמה גבוהה). ...הם כנראה יודעים למה....
יום 2: סלוניקי (Thessaloniki) - הגענו ב-10:00 למלון אולימפיה (Hotel Olympia) - מצויין. ממוקם ליד השוק הרומי העתיק (agora). אחרי התארגנות קצרה, ערכנו סיור מקיף עם הדרכה מקומית של דייזי עזריה (בת של ניצולי שואה - מהמעטים שחזרו ממחנות ההשמדה). הסיור היה בדגש על סיפור הקהילה היהודית של סלוניקי, וכלל גם שכונות ומקומות מיוחדים אחרים בעיר. על דייזי קראנו כאן באתר, ואנחנו מצטרפים לממליצים. הסיור איתה מעניין ומרגש, שווה כל אגורה (במיוחד שהיה לנו רק יום אחד בסלוניקי). סיימנו בארוחת ערב עם מוסיקה יוונית חיה, ברובע לדדיקה (Ladadika) התוסס, והמשכנו בשיטוט לילי על הטיילת המקסימה של סלוניקי (עד המגדל הלבן ובחזרה).
יום 3: שכרנו רכב ל-9 ימים (ניסאן מיקרה – עלות: כ-40 € ליום) ונסענו מסלוניקי לקסטראקי (Kastraki). בדרך עצרנו (בהמלצת דייזי) בחוף פלטמונס (Platamonas), אחרי טבילה קצרה המשכנו לכפר קסטראקי הצמוד למטאורה. מלון קסטראקי (Hotel Kastraki) - מצויין. ממוקם במעלה הכפר, על הדרך למטאורה. כדאי לטייל בכפר גם בחלק המזרחי (סמוך לצוקים של מטאורה). יש תצפיות יפהפיות.
יום 4: מטאורה (Meteora) - מרשים ביותר. על הבוקר (חשוב ביותר להגיע מוקדם עקב עומס המטיילים בשעות מאוחרות יותר – שעת הפתיחה של המנזרים: 09:00 בבוקר), התחלנו במנזר הגדול (מגלו מטאורון – Megalo Meteoron) ואח'כ במנזר הצמוד לו (ורלאאם - Monastery of Varlaam), משם, לקצה השני, למנזר של הנזירות (Agios Stefanos), היושב בנקודת תצפית יפה על כל קלמבקה (Kalambaka), ונמצא בהמשך ובסמוך למזר השילוש הקדוש (Monastery of the Holy Trinity) המפורסם, ששימש כאתר צילום של אחד מסרטי ג'יימס-בונד – היה סגור באותו יום. בדרך יש כמה נקודות תצפית נהדרות. בסביבות 15:00 התקפלנו באיטיות (עומס מטיילים רב ותנועה כבדה במטאורה), ויצאנו לכיוון זגוריה עם עצירה בדרך במצובו (Metsovo) – כפר אלפיני מקסים ושונה, אך תיירותי עד מאוד (אפילו בתקופה זו של השנה). בסביבות 19:30 הגענו למונודנדרי (Monodendri) ומיד התאהבנו במקום. מלון זגורי פילוקסניה (Zagori Philoxenia Hotel) - מצויין. ממוקם בכביש המערבי (על הדרך לכיוון תצפית אוקסיה – במזלג התחתון – שמאלה). דניס, המנהל והבן של בעל המקום, היה מקסים ונתן הרבה טיפים. הספקנו ללכת לתצפית הקרובה (Agia Paraskevi), בדרך שיוצאת ממרכז הכפר ליד הכנסיה (כ-1 ק"מ). בערב בילינו בכפר הסמוך ויטסה (Vitsa). דניס סיפר שזה הערב האחרון של פסטיבל שירים וריקודים זגוריים, לכבוד חג ה-15 באוגוסט - Holy Mary Day (היום בו מרי הקדושה נפלה לתרדמת) (חג לאומי בכל יוון – אמור להיות חג עצוב אבל ביוון כל חג הוא סיבה למסיבה - הכל סגור והיוונים חוגגים). בכל אופן, עשרות מקומיים מכל הכפרים שרו ורקדו כל הלילה לצלילי מוסיקה זגורית איטית להחריד ...איזה שעמום מקסים (?!).
ימים 5/6: מונודנדרי - מקום מצויין להתחיל מסלולי הליכה לכל מיני כיוונים: קניון ויקוס (Vikos Gorge), הגשרים על הווידומאטיס (Voidomatis), ועוד ועוד.... אנחנו ירדנו מויטסה לכיוון קיפי (Kipoi), דרך גשר מיסוס (Missios Bridge), גשר קוקורי (Bridge of Kokkori), וסיימנו בגשר פלקידס (Plakidas Bridge), ממש מתחת לקיפי, שם ליאורה עצרה טרמפ, קרוואן עם זוג הולנדים שהגיעו מהולנד לכאן בקרוואן. הם התכוונו להגיע לכפר ויקוס, אך בטעות הגיעו לויטסה - המקום בו השארנו את האוטו. המשכנו ברכבנו לכפר ויקוס, למעיינות הווידומאטיס (הנהר הכי צלול באירופה - לפי המקומיים) - ירדנו למעיינות הקרירים (5-6 °C), כ-50 דק' ירידה וכנ'ל עלייה חזרה. בדרך חזרה, עצרנו באריסטי (Aristi) לארוחה. סיימנו את היום, קרוב לבית, בתצפית אוקסייה(Oxya Viewpoint) ויער האבנים (Stone Forest). שווה להגיע, התצפית מכאן לקניון ויקוס - מרשימה ומדהימה.
ימים 7/8: פפיגו (Papingo) - כפר מקסים - מלון פאפא-אוונגלו (Papaevangelou Hotel) מדהים - ממוקם בקצה הצפון מערבי של הכפר. גיאורגי, מנהל המקום, חביב ולבבי. פפיגו, הסתבר בדיעבד, זה מקום להישאר כמה ימים. בדרך ממונודנדרי לפפיגו, עצרנו בגשר פפיגו/אריסטי (Bridge Papigo/Aristi) (תלוי לאיזה כפר אתה שייך), לטיול משגע על הגדה הצפונית של הווידומאטיס (Ice Age Voidomatis Trail), עד לגשר קלידוניה (Klidonia Bridge) (שעתיים וחצי). לאורך הדרך ראינו קבוצות עושות ראפטינג על הנהר (יפה, אך הנהר די רדוד בתקופה זו של השנה). בסוף המסלול שלנו, שהיה גם סוף המסלול של הרפטינג, פגשנו את פאנוס - מדריך מחברת 'אקטיב-נייצ'ר (Active Nature). אחרי שיחה והתייעצות, הוא לקח אותנו טרמפ בחזרה לגשר פפיגו/אריסטי. למחרת, עשינו קניונינג משגע עם פאנוס וקוסטה מחברת 'אקטיב-נייצ'ר' (הסתבר שהמשרד שלהם קרוב מאוד לפאפא-אוונגלו). הולכים מהכפר לסנפלינג בתוך מפלים (8 במספר) שהגבוה בהם היה 25 מ'. אח'כ נסענו לשכשך בבריכות רוגובו (Papingo Rock Pools), בדרכנו לכפר מיקרו פפיגו, שם אכלנו צהריים (אחה”צ). זהו כפר קצה, קטן ונחמד, אך לדעתנו, פפיגו הגדול, יפה יותר.
יום 9: לפני שעוזבים את איזור זגוריה ויואנינה, עשינו רפטינג על נהר ארקטוס (Arachthos) בצומרקה, עם חברת אלפיין זון (Alpine Zone) וקבוצה של ישראלים. הנהר הזה זורם ביתר שאת (כל השנה). הרפטינג נחמד, אבל עשינו כבר מאתגרים ממנו. אחרי הרפטינג, נסענו לוולוס (Volos) שבפאתי חצי האי פיליון. בדרך, עצרנו בקלמבקה לארוחה (ולהסניף עוד קצת את מטאורה). עוד שעתיים באוטוסטראדות ואנחנו בוולוס. ...הגענו לעיר ...למלון חמישה כוכבים (דומוטל-קסניה Domotel Xenia)… זה כל כך שונה מפפיגו ומכפרי זגוריה...

יום 10: וולוס (Volos) וחצי האי פיליון (Pelion) - האזור שבו, על פי המיתולוגיה היוונית, הסתובבו הקנטאורים (חצי איש וחצי סוס). התעוררנו לאטנו, ליאורה כמובן בשחיית בוקר בחוף הצמוד למלון ואח'כ אנחנו מטפסים להרים, כדי לעבור לחוף המזרחי של פיליון (הים האגאי). בדרך, עוברים את פורטריה (Portaria), ועושים טיול קצר בנחל שצמוד לה (Centaurs' path). אח”כ ממשיכים למקריניצה (Makrinitsa). כפר יפה וציורי, מאוד מיוחד ומאוד תיירותי. משם אנחנו בדרך יפהפיה בתוך היערות, דרך קישוש (Kissos), לכפר צגראדה (Tsagkarada), שבמרכזו עץ דולב ענק בקוטר 15 מ' בן 1100 שנים. אחרי עצירה לקפה, וצילומים עם העץ העתיק, אנחנו בדרכנו לחוף של דמוחארי (Damouchari), החוף בו צולם הסרט מאמא מיה. אחרי שהייה ושחייה במקום, חוזרים לוולוס בדרך אחרת. הפעם דרך כפרי החוף המערבי. עצרנו בקאלה נרה (Kala Nera), לארוחת דגים במסעדה על החוף. למסעדה קוראים פאריס – אוכל מצויין ולא יקר.
יום 11: היום מוקדש לחוף המערבי של חצי האי פיליון. נוסעים דרך כפרי החוף, אפיסוס (Afissos), לפוקסטרו (Lefokastro), וחורטו (Chorto). ניסינו לנסוע בדרך שעוברת לאורך הים, בין הכפר אפיסוס לכפר לפוקסטרו. הדרך מאוד יפה, אך גם צרה ומשובשת, ולעתים תלולה מאוד. באחד הסיבובים הקשים נתקע קרוואן גדול בעלייה, ולא ניתן היה לעבור הלאה. חזרנו כברת דרך ברוורס (כדי למצוא מקום להסתובב) ושבנו לכביש הראשי, עד מילינה (Milina), היושבת מול הפינה הצפונית של האי הקטן והמאורך אלאטאס (Alatas). מילינה הוא כפר קטן עם חוף משגע. מקום טוב לבלות את היום. אחה'צ המשכנו דרומה עד הכפרון קוקולייקה (Koukouleika) שיושב על לשון יבשה מול החוף הדרומי של אלאטאס. אין שום שילוט. שיכשוך נוסף למרגלות הצוקים, וחוזרים לוולוס. לא לפני שעושים עצירת שחייה בחורטו – מקום מקסים ושומם לחלוטין (?!?) ... בוולוס - ארוחת ערב ציפורדיקו (Tsipouradiko) באחת מהמסעדות על הים. מזמינים ציפורו ומקבלים עם זה מזטים (בעיקר של מאכלי ים, אך לא רק – לפי ראות עיניו של השף). מזמינים עוד ציפורו ואיתו מגיעים עוד מזטים אבל שונים (הרעיון הוא שתטעם את כל התפריט, בערך ...אבל למי יש יכולת לשתות מעבר ל 2-3 ציפורו – שווה לנסות. בסוף הערב עוד הספקנו לעשות טיול רגלי על שובר הגלים הארוך הנכנס לתוך הים, עד המגדלור (כק'מ לכל כיוון). מראה מרהיב מהים לכיוון וולוס וההרים שמעליה.
יום 12: וולוס-סלוניקי ובחזרה הביתה. קמנו בבוקר עם תכנון ללכת לשוק הדגים בוולוס, אך העייפות הכריעה ונשארנו לבילויי ספא קצר במלון. צ'ק אאוט, ואנחנו בדרכנו לסלוניקי לפגוש זוג חברים (עדינה וסולו). קצת יותר משעתיים (על האוטוסטראדות) ואנחנו בשוק מודיאנו (Modiano Market) בסלוניקי. עד מהרה הסתבר, שהמצב הכלכלי אילץ עסקים רבים לסגור כאן, והמקום די שומם ועזוב. בכל זאת, יש עדיין מספר טברנות ומסעדות פעילות. מצאנו אחת כזאת, שבעלי המקום ישבו לבד, מנגנים ושרים את עצבונם - רמבטיקו במיטבו. הצטרפנו ארבעתנו, שתינו אכלנו ושרנו. סולו הצטרף אליהם עם הגיטרה החדשה שקנה (עבודת יד), ועדינה וליאורה בשירה וריקודים. כל שנותר לי, זה פשוט לצלם ולהתענג.
 סיום יאה לטיול שכזה...

טיפים... תובנות... מסקנות...
טיסות:
 • טיסת קונקשן בטורקיש איירליינס, עלולה "לעלות" לכם בלילה לא מתוכנן באיסטנבול. תעשו לבד את חישוב הכדאיות!
רכב ונסיעות:
• בזגוריה ובצומרקה אין כמעט תחבורה ציבורית ולכן, רכב זה כלי ממש הכרחי.
• כבישי האגרה יקרים אך מהירים! יש לקחת בחשבון כי נסיעה בכבישים הצדדיים, אמנם מאוד יפה, אך יכולה לקחת פי שניים זמן ...ויותר!
• הכבישים בין הכפרים בזגוריה ובצומרקה צרים ומפותלים, ומחייבים נסיעה איטית וזהירה. לגמוע מרחק של פחות מ-20 ק”מ, יכול לקחת בסביבות חצי שעה ויותר.
• הדלק הוא מרכיב מאוד יקר. נכון לאוגוסט 2018 המחירים נעים בסביבות 1.60-1.70 € לליטר.
• אין בכפרים תחנות דלק. אמנם המרחקים לא גדולים, אבל כדאי לתדלק לפני שעולים לזגוריה (ביואנינה למשל) ...יש גם מספר תחנות בדרך מיואנינה לזגוריה ...אבל לא בזגוריה!
• בכפרים – אל תחששו להיכנס לכל מיני רחובות צרים ולא סלולים (במיוחד אם ווייז או גוגל הובילו אתכם לשם) – בד"כ תמצאו את יעדכם דווקא שם.
 • שבילי ההליכה באיזור זגוריה רבים ומגוונים. הסימון די טוב (בד”כ מסומנים בעיגול אדום). יש מפת שבילים טובה שאפשר לרכוש בכל כפר בזגוריה (ידעתי על קיומה, אך משום מה, בארץ התקשתי למצוא את המפה הזאת).
כפרים ומלונות:
• לא ממש משנה באיזה כפר החלטתם להתיישב. כולם יפים ומיוחדים, ויש הרבה מידע ומסלולים במקום (בד”כ מאנשי המלון).
• בניגוד לכל ההמלצות שקראנו על כפרי זגוריה (גם כאן וגם באתרים אחרים), מצאנו את מונודנדרי דווקא ככפר שקט ומקסים, ואת אריסטי ככפר סואן ותיירותי. (זה נכון לאוגוסט, כנראה שבימים אחרים פחות סואן שם).
 • פפיגו, לדעת שנינו, היה גולת הכותרת של כל הכפרים. אל תיבהלו מהאזהרות על "הדרך המפותלת". זו אחת הדרכים היפות, והיא לא קשה לנהיגה לאף נהג/ת, ובטח לא לרכב. היציאה מהכפר והחזרה אליו, אינה בעייתית.
 • מלון פאפא-אוונגלו בפפיגו, בניהולו של גיאורגי, היה מקום הלינה הכי טוב והכי מיוחד בכל הטיול. אם לא היינו סוגרים מראש בוולוס, כנראה שהיינו נשארים שם עוד כמה ימים.

סיכום
• כל הטיול המתואר כאן, נפרס על פני כ-1400 ק”מ, כשהעלויות התחלקו: 176 € לדלק (כ-106 ליטר), ועוד קצת פחות מ-40 € לכבישי האגרה.
• עלויות המלונות משתנות מעונה לעונה. השהות שלנו הייתה בממוצע של 90 € ללילה (אוגוסט!!!) – מלונות ברמה טובה מאוד, עם ארוחת בוקר. ניתן להשיג גם זול יותר ...וישנם מקומות יקרים יותר (תלוי בדרישות ובזמן).
 • לא חשוב איפה אתם סוגרים מלון, או איפה אתם בוחרים לאכול. בכפרי זגוריה (ובכלל ביוון) האירוח לבבי והתנאים טובים עד מעולים (תלוי ברמת המלון). לגבי האוכל – לא נפלנו בשום מקום. פשוט נכנסנו למסעדות וטברנות שהיו מלאים ביוונים – ההצלחה מובטחת ...והטעם ...יאמי.