פורטו והסביבה המשך טיול 10 ימים פורטוגל

חלק שלישי פורטו והסביבה: יום חמישי יוצאים עם מונית (ממוצע לכל מקום באיזור 6-8 יורו) לפארק האומות (Parque das Nações - Expo). קנינו מראש כרטיסים לאושנריום וחסכנו את התור. בגדול די מאכזב. מי שהיה בארץ באקווריום החדש בירושלים ימצא שאולי זה קצת יותר גדול, אך אותו עיקרון. שעה וחצי והמסלול הסתיים... הפארק עצמו כולל הרכבל וקניון ואשקו דה גאמא חביב וזהו, מלבד הקרבה לגשר הארוך באירופה שנחמד לצפות בו מקרוב, נמל תל אביב יפה יותר בעינינו.. ענין של טעם. אחרי צהרים נסיעה ברכבת מתחנת אוריינט (שנמצאת באותו איזור של האקווריום) לתחנת קמפניה בפורטו, הזמננו כרטיסים חודש מראש בחצי מחיר למחלקה ראשונה עם מושבים מסומנים, תחנת הרכבת קלה להתמצאות והנסיעה נעימה ומהירה מאוד. במלון שהזמנו בפורטו (ראו פוסט ראשון...) שלחו הסעה ב - 10 יורו, נהג חיכה ממש ליד דלתות הרכבת ובאדיבות אופיינית עזר לנו עם המזוודות והסיע אותנו למלון הדירות המדהים בו שהינו 5 ימים. זו ההזדמנות להתייחס לעימות המקומי הותיק בין אנשי ליסבון לפורטו היכן יפה יותר, מיד כאשר הפקיד במלון שמע שבאנו מליסבון, הוא העיר בגיחוך 'עכשיו הגעתם לדבר האמיתי'... האמת לטעמנו אין כל ספק, פורטו והסביבה זה החלק היפה יותר, התאהבנו ממבט ראשון, יוקרתי מצד אחד בחלק העליון של הבואה-וישטה, ואותנטי וציורי מצד שני למטה ברובע הריביירה, משהו באוירה ובסגנון האנשים הרבה יותר הרגיש נעים ומתחבר. והבנו היטב את הערתו של פקיד המלון ששמענו אותה רבות במהלך שהותנו בפורטו מהמקומיים. יום שישי סיירנו 3 שעות בסיור אישי (היינו היחידים.. כיף אמיתי) מוצלח עם מדרך בשם גל. והתרשמנו מעיר צבעונית ומרתקת. חלקם של האנוסים בהיסטוריה של העיר ניכר בכל פינה. בבתים רבים בפורטו יש 2 כיורים בלי שום הסבר, אנשים רבים מספרים שהם מדליקים נרות לפני שבת כי סבתא שלהם הדליקה ואינם יודעים את הסיבה ועוד המון סיפורים שטומנים בחובם קשר היסטורי של העם הפורטוגלי לעם היהודי. חשנו בחום מיוחד בכל פינה לישראל וליהודים וזה בהחלט העצים את תחושת החיבור למקום. חזרנו להתארגנות לשבת והליכה של רבע שעה מהמלון לבית הכנסת מקור חיים הנפלא והמעוצב. התפללנו בחברת עשרות סטודנטים צרפתיים שלומדים בפורטו, וסעדנו עימם את סעודות השבת (בבוקר יש סעודה משותפת, בלילה סעדנו אצל הבחור החרדי היחיד שגר שם שאחראי על הסיוע הדתי לכל הסטודנטים מטעם ארגון 'עולמי'). הקהילה בנויה על מספר מקומיים, ומספר ישראלים שירדו לעסוק בעסקי הנדל"ן הפורחים בפורטו. שבת מדהימה חלפה ביעף ושבוע חדש מתחיל.
יום ראשון - עמק הדואורו. בבוקר שכרנו רכב מעולה מיורופקאר והצפננו לכיוון עמק הדוארו - לכתוב לכיוון- Pinhão, סמוך לפיניאו שוכנת נקודת הגשרים: פסו דה רגואה (Peso da Régua) רבים אוהבים לעבור שם לטובת תמונת הגשרים הידועה. (לנסוע מכביש N222). הדרך מדהימה והנוף מתחזק מרגע לרגע, עוצר נשימה. נקודת הגשרים עוצמתית ביותר והמצלמה עבדה שעות נוספות. כשמגיעים לעמק עצמו ופיניאו, העיניים אינן יודעות שובע, אתה רוצה עוד ועוד, והנוף מכל כיוון נותן אפקט שונה ומיוחד, זו חוויה ייחודית לפורטוגל שאין שני לה. מעריך שניתן לשהות שם יותר בקינטות המקומיות ולטעום משפע היינות, כשומר מצוות נמנעתי, אך אין ספק שזה מקום לבילוי מתמשך של יומיים לפחות.
 יום שני - נסיעה למסלול הגשרים - Passadiços do Paiva שמורת הטבע ארוקה - Arouca Geopark. להתחיל בצד - Areinho שעה ורבע מפורטו. הזמנו כרטיסים באתר מראש (יורו לאדם). חובה לציין שהגענו בתחילה לכניסה של - Areinho שם מצאנו מגרש חניה שומם והתחלנו את המסלול בשביל אבנים לא נח להליכה, לאחר כמה דקות עשינו אחורה פנה ונסענו לכניסה הראשית - אספינוסה (Espinaca) הלכנו עד האמצע בערך, איפה שאפשר לרדת לחוף של הנהר וחזרנו באותה דרך. ככה גם תחסכו את הכסף במונית לחזור למקום החניה, וגם את העלייה והירידה שיש בצד השני שהן ממש לא תענוג. בגדול מקום מרשים ושוה את המאמץ. אחרי צהרים חזרנו לפורטו וירדנו לגשר דום לואיש, שם חצינו במפלס התחתון לוילה נובה דה גאיה וסיירנו לאורך היקבים המקומיים, התופעה של שני ערים גדולות שמחוברות בגשר אחד היא מרתקת, בהחלט מרגישים כאילו חצית איזור וסגנון, יש לגאיה איזה סטייל משלה והרכבל שמרחף מעל והאוירה מסביב מכניסים את המטייל לאוירה קסומה, הנוף של פורטו מכיוון גאיה הוא הדבר הכי יפה ורומנטי שתחוו בטיול שלכם. פשוט להתמוגג ולהתרפק על הרגע. אפשר לעלות עם הרכבל למלפס העליון של הגשר או עם הפוניקולור שנמצא בהמשך וללכת בגובה עצום (לא לבעלי פחד גבהים) על הגשר. נוף אדיר וראיה מרחבית לעבר הנהר העצום והערים שמסביב. סיום מתוק ממש לשהיה מתמשכת בפורטו האהובה. חוזרים למלון לקראת הנסיעה חזרה לכיוון ליסבון. פוסט סיום בדרך...