לפוסט הקודם: Grand Canyon
יום שישי 15.08.014
היום השכנה מוקדמת - בשש וחצי הערנו את הבנים וכעבור שעה כבר עלינו על ה-shuttle הכחול במרכז המבקרים (כל זה אחרי ארוחת בוקר קלילה של כריכים ושוקו לילדים)!
הshuttle- הכחול מוריד אותנו בתחנת המעבר לאדום. לא חיכינו זמן רב והאוטובוס הגיע. בחרנו בשני מסלולים מומלצים על הגדה:
המסלול הקצר שמתחיל ב- Powel point.
בנקודת ההתחלה פגשנו מספר דוברי ספרדית שביקשו שנצלם אותם. אמא דורבן שמחה לשוחח איתם והסתבר שהם מאורוגוואי.
המסלול הארוך שמתחיל ב- Mohava point לעבר Monument valley.
בוקר של כיף- השמש בגבנו, רוח קרירה נושבת מידי פעם, המסלול מוצל חלקית וריק בינתיים. הנוף – משגע. במסלול מופיעים מידי פעם שולחנות פיקניק, על אחד מהם עצרנו לארוחה קלה, כשברקע נופו הפסטורלי של הקניון.בהמשך התיישבנו על ספסל שהוצב גם הוא במסלול, כדי להנות מהשלווה.
יש לציין שהופתענו לגלות שילוט רב במסלול בנקודות רבות,.שבו מידע על המרחק מתחנת האוטובוס הקרובה.
בדרכנו חזרה ראינו את המסלולים מתמלאים ואת התורים לshuttles- מתארכים...
ב-11 כבר עלינו לרכב וכעבור שעה עזבנו את המלון.
רגע לפני ויליאמס צילמנו שלט שכיוון למקטע כביש קצר על Historic rout 66 ומיד אח"כ פנינו שמאלה לכיוון Flagstaff. היה אפשר לנסוע כשני מייל לתוך העיירה על הכביש עצמו, אבל בשל יום הנסיעה הארוך יחסית החלטנו לוותר לפעם זו.
עצרנו בפלגסטף לצהרים בSizzler- . הזמנתי סטייק ולאחר שראיתי את עושרו של הבופה, התחרטתי. המנהל ראה שאנו מתלבטים ובדק האם התחילו להכין את הסטייק. היות והתשובה היתה חיובית – הוא נתן לי את הבופה בנוסף, לא תוספת תשלום!
חצינו את הכביש לצד השני לקנות לדורבן א’ פיצה, משם המשכנו לוולמארט וקדימה לסדונה.
הדרך מתעקלת ויורדת. בצידי הדרך - אזורי קמפינג וחניות מסומנות -חסומים. גם ב- Slide rock park , בו תכננו לעצור, איזור הבריכה וכנראה גם המפלים , סגור. לכן, ויתרנו והמשכנו ישירות למלון.
(מאוחר יותר הסתבר לנו שהסיבה לרוב האיזורים הסגורים / חסומים היא שריפה שהשתוללה באיזור לפני מספר חודשים וגרמה להרס רב בשטח)
הנוף האדמדם יפה, אך גם כאן, אסור לעצור בצד הדרך...
לאחר שהתמקמו במלון, הילדים נשארו בחדר ואנחנו נסעו לקניות ועצרנו בדרך במרכז מידע, שהיה פתוח למרות השעה (18:15). בעקבות המידע שקיבלנו אודות שעת השקיעה, מיהרנו ל- Safeway. משם עצירה קצרה בחדר לראות אם הילדים ירצו להצטרף (אך הם סרבו) והלאה לכיוון Airport road לנסות לראות את השקיעה. בתחילת העליה ראינו מספר רכבים בצד הדרך ואנשים מטפסים על ההר. היות ועדיין לא עבר מייל מאז שלט שראינו שהפנה למסלול נופי, המשכנו למעלה והופתענו לגלות עשרות אנשים מחכים לרגע המתאים לצלם וחניה עמוסה לעייפה. במזל, שמנו לב לרכב שהתכונן לצאת ומצאנו חנייה מעולה. הצטרפנו לאנשים ואני צילמתי למרות שלא ממש הבין מה מיוחד בצבעים....
אמא דורבן שמה לב שדווקא בצד הנגדי יש עננים ורדרדים-אפורים מיוחדים.
בדרך חזרה עצרנו במקדונלדס החבוי (ללא ה-M הגדולה והמוכרת) שצבע הסמל שלו ירוק. תהינו לפשר העניין וגם חששנו שהסניף סגור, היות ואמרו לנו שהמסעדות נסגרות בשבע וחצי-שמונה.... המסעדה היתה פתוחה ומסתבר שהיא רגילה. הסמל ירוק, פשוט כי המקומיים לא אוהבים צהוב....
כשהדפסנו בלובי דפי הוראות למחר הפקידה בקבלה ביקשה כסף! מסתבר שכל דף עולה 25 סנט! לא משנה שמחינו.
אח'כ ראינו שזה כתוב על סטנד קטן, שהיה מוחבא מאחורי המסך... בלית ברירה הלכתי לאוטו להביא כסף קטן. היו לנו 5 דיים ועוד 25 מטבעות של סנט. הפקידה צחקה והחזירה לנו את הסנטים הבודדים! בעיה שלה. כסף הוא כסף!
לפוסט הבא: עוד קצת סדונה, לילה בפניקס ונסיעה לסן דייגו
