לקראת חודש מאי היה קשה למצא טיסה אידיאלית דרך "הנוסע המתמיד" ולכן הזמנו טיסה שיוצאת ב-9:00 לכיוון פרנקפורט, אשר המשיכה בטיסת המשך צפופה יחסית (בהפסקה של כ-45 דקות) דרך בריסל. כך על פי התכנון, היינו צפויים להגיע לקראת שעה 16:00 לשדה בפרנקפורט ושעתיים לאחר מכן למלון בצפון היער השחור.
הטיסה של לופטהנזה הייתה משביעת רצון ובמועד. היו בה מסכים אישיים וזה כל מה שילדנו צריכים כדי שלא לפצות פה לאורך כל אותן השעות ולהתייחס לכך כאחת מחוויות הטיול.
למרות העובדה שהטיסה יצאה מהיעד (על אף היותה לא מלאה) בזמן וללא עיכובים ולמרות התורים (תוך כדי היעזרות בנחמדות של שני ישראלים, שאיפשרו לנו לעקוף אותם), בתור שבו לפחות 20 משפחות. המרחקים במעבר שבין הטיסות הצריכו ערנות וזריזות (משפחה שלמה רצה על המסועים ובניהם בין הטרמינלים עם תיקי גב והילדים צועקים – אנחנו כמו ב"מירוץ למיליון"), הצלחנו להגיע לטיסת ההמשך ואפילו לפני סיום עליית הנוסעים אליה. נקודה ראשונה - עברה בהצלחה. שמחים בעמידה ביעד, שמחה שהתבררה כמוקדמת..
מרוצים הגענו לטיסה השניה. בכניסה למטוס הקטן, חולק לנו חטיף שוקולד, הטיסה הייתה קצרה ועברה בבמהירות ובהתרגשות, למרות, ואולי בשל, פרפורי בטן שלוו אותן. בדיעבד, בהגיענו לפרנקפורט, הסתבר כי המזוודות לא שרדו את המעבר ואנו נאלצנו לשהות שם עוד 3 שעות לחכות ולקוות להגעתן בטיסה הבאה. גם בטיסה זו לא הגיע כל הציוד ואנו המשכנו בדרכנו.
לכן, מניסיון, אנו ממליצים להמנע מטיסות כה צפופות ולהשאיר זמן גם לעיכובים לא צפויים בימי המעבר.
קרא עוד
