תקשורת ואינטרנט בהודו

כדי להישאר מחוברים ולשמור על ביטחון לוגיסטי, הדרך הנוחה ביותר היום היא רכישת Esim ייעודי להודו עוד מהארץ (כמו Airalo או חברות דומות) . זה חוסך את הבירוקרטיה של רכישת סים מקומי בדוכנים ברחוב, שדורשת לעיתים צילום דרכון ותהליך הפעלה ארוך. כך תוכלו לנווט, להשתמש בוואטסאפ מול הנהג שלכם ולשמור על קשר עם הבית מהרגע שנחתתם.

נסענו להודו. הזמנו Esim כמו שתמיד אנחנו עושים. התברר שבכל מקום מבקשים מספר טלפון מקומי ודי מסתבכים אם אין לך. הכי נורא, זה שבשירותים כמו אובר, אולה (מוניות) , זומאטו (הזמנת אוכל) וכדומה - חייבים מספר מקומי ובלי זה לא ניתן להשתמש בשירותים הללו.

לכן, אחרי מספר ימים של סבל והתפתלויות, הלכנו לסניף של חברת Airtel ההודית, שילמנו על סים מקומי 650 רופי. קיבלנו חודש שיחות ו-Sms ללא הגבלה + 2 גיגה גלישה שמתחדש כל יום. הרבה יותר זול מ-Esim ופתר לנו את כל הבעיות!

סים שעובד בהודו לא יעבוד בלה, לכן אם היעד הראשון שלכם הוא לה, אין טעם לעשות סים בדלהי, הוא לא יעבוד. את הסים תוכלו לעשות באחד מסניפי איירטייל, למשל ברחוב צ׳אנגספה במיין באזר של לה. יש לתת 4 תמונות פספורט לשם הנפקת הסים או להצטלם במקום. אגב הסים של לה, לא יעבוד במקומות אחרים בהודו.

מומלץ מאוד לרכוש את הסים המקומי מחברת איירטייל במיקום בו תשהו לפחות כמה ימים. לסים לוקח זמן להיטען ולכן אם אתם נמצאים במקום בו רכשתם אותו תוכלו לוודא שיש לכם קליטה ואין תקלות ולחזור בעת הצורך.

בנוסף יש אפליקציה לאיירטייל (נקראת My Airtail) ששווה להוריד כדי לעקוב אחר הצריכה היומית שלכם.

חנויות לכרטיסי מופזרות בכל מקום. אני קניתי של Air Tal והיה בסדר, לא יכול להשוות לחברות האחרות.

בכל מקרה לא לקנות בשדה התעופה. התור ארוך, היחס גרוע והמחיר יקר, ואין אם מי לדבר במקרה של תקלה. גם ככה הסים נכנס לפעולה רק אחרי כמה שעות, כלומר כנראה תהיו כבר בגסטאהוס שלכם או בדלהי, ותוכלו לקנות שם ולקבל יחס הרבה יותר טוב.

חברת איירטל מאוד נפוצה בהודו וניתן לרכוש סים הודי דרכה. חשוב להכין ספייר צילום פספורט וכן תמונת פספורט. ניתן לרכוש גם בארץ והוא יחכה לך בשדה התעופה.

שווה לרכוש סים הודי שיחות כולל אינטרנט, הוא עובד ברוב המקומות שבהם טיילתי בהודו (למעט בהאמפי משום מה...).

עלות הטענה – 255 רופי ל-1 ג'יגה וככל שרוכשים יותר ג'יגה אז המחיר לג'יגה יורד.

חשוב לדעת: אם סיימתם את מכסת הגלישה שרכשתם ולא הפסקתם את הורדת הנתונים מהסמארטפון שלכם , אז זה מתחיל לקזז מיתרת השיחות שרכשתם לפי תעריף מופקע! לא לשכוח לבדוק מידי פעם כמה יתרת גלישה יש לכם וכשזה מגיע לכמעט 0, אז להפסיק את הורדת הנתונים מהסמארטפון.

שיחות טלפון בהודו עם כרטיס סים מקומי זולות מאוד - 1 רופי לדקה. שיחות בינלאומיות בכחמישה רופי. שיחות נכנסות בחינם. הבעיה לתייר היא הבירוקרטיה. על מנת לרכוש כרטיס סים מקומי (25 רופי) יש לפנות למשרד של אחת החברות, אי אפשר לקנות סים בקיוסק ברחוב, ויש להצטייד ב: 1. צילום דרכון (יצלמו בשבילכם). 2. צילום הויזה להודו (יצלמו בשבילכם). 3. תמונת פספורט. 4. אישור מגורים בהודו – בדרך כלל יספיק כרטיס הביקור של המלון.

אל תזלזלו באף סעיף - לא תקבלו כרטיס אם אתם לא יכולים לספק נייר עם כתובת בהודו (כרטיס ביקור כאמור לעיל).

גם אם קיבלתם את הכרטיס המיוחל והתחלתם להשתמש בו לשביעות רצונכם, יש סיכוי שכעבור כמה ימים הסים יפסיק לעבוד. לא, לא מכרו לכם סים מזויף, אלא שמחלקת הבקרה במטה החברה עברו על הניירת שלכם ומצאו פגם במסמכים (למשל - לא הגשתם הוכחה על מקום המגורים הקבוע בישראל - בדרכון אין כתובת קבועה). לכן מומלץ להביא מהארץ כרטיס ביקור (באנגלית) או נייר מכתבים (באנגלית) או כל מסמך ששמכם וכתובתכם מתנוססים עליו - זה יכול לעזור. אל תנסו להלחם בזה. לא יעזור. הכי פשוט, כנסו שוב לחנות וקנו סים חדש.

המחיר הזול של השיחות יחול על שיחות בתוך אותה מדינה בהודו. אם עברתם למדינה אחרת בהודו, מתווסף לתעריף גם תעריף "נדידה", שיכול בקלות לשלש את המחיר (עדיין זול). לכן, מומלץ לעשות קודם מחקר שוק קטן על מחירי הנדידה של החברות השונות.

הנה מספר דרכי התקשרות מאסיה אל הארץ:

1. מי שמעוניין לקחת איתו טלפון סלולארי חכם - כדוגמת אייפון, גלקסי ודומיהם - יוכל לעשות שימוש באפליקציות כמו Skype לשיחות טלפון (במחיר זול מכל תעריף רשת) ולשיחות ממכשיר סלולארי אחד לאחר, ובאפליקציות נוספות כמו Whatsapp ודומיה. ברוב מדינות המזרח באינטרנט האלחוטי הוא נפוץ מאוד ולא תתקשו למצוא מקומות בו יש Wifi. 

2. אם המכשיר שלכם (וכאן אין זה משנה האם הוא חכם או סכל) הוא Sim Free, כלומר כזה שניתן להפעיל אותו עם סים מקומי, תוכלו לרכוש סים בכל מדינה אליה תגיעו, וזאת להוציא את בורמה בה עדיין לא ניתן לרכוש סים מקומי. הסים המקומי הוא Prepaid, משמע ניתן לטעון אותו בסכום כסף מסויים. לדוגמה: תוכלו לרכוש סים בהודו* ולטעון אותו בכל פעם שתצטרכו. השימוש בו לרוב כולל גם תקשורת אינטרנטית. במידה והמכשיר שלכם אינו Sim Free, תוכלו לשחררו לחופשי בחסרת הסלולאר שלכם בעבור תשלום.

דבר נוסף, ישנן תוכניות סים המחייבות תשלום בעבור שיחות נכנסות וישנן כאלו הפטורות ממנו. שימו לבכם לתוכנית אותה אתם רוכשים. אם ברצונכים לקבל שיחות מהארץ, ישתלם לכם לחפש תוכנית הפטורה מחיוב על שיחות נכנסות.

* להרחבה בכל הנוגע לקניית סים בהודו ובשימוש בו ראו את הטיפ של רוני סופר בנושא בקישור המצורף.

3. רומינג (Roaming): שמירת מספר הטלפון שלכם והמשך שימוש בסים הקיים במדינה אליה תגיעו. ניתן לעשות זאת דרך חברות הסלולאר, אך לרוב הדבר כרוך בתשלום וכן בחיוב בשיחות נכנסות.

אני קניתי סים של חברת Airtel. ראיתי שמוכרים אותו יותר בצפון הודו מבדרום, אבל זה לא משפיע על השימוש. יש עוד חברות רבות וההבדלים מינוריים. אפשר לקנות ישר בשדה התעופה או בחנויות ומכולות ברחבי הודו. קיבלתי המלצה לקנות את הסים בחנות החברה ב-Connaught Place, שזה מרכז העסקים של דלהי. אני התעצלתי וקניתי בסתם חנות במיין באזר ואולי זה שיחק לרעתי. הכרטיס הוא פריפייד, משולם מראש, כאשר אפשר להטעין אותו במספר דקות שיחה כרצונך, כאשר כמה שיותר יותר משתלם. ישנו מס מיידי בהטענת שיחות, כך שמשלמים יותר ממה שמקבלים. צריך לברר בכל חנות כמה משלמים בשביל מספר מסוים של דקות וכאשר תטעינו את הכרטיס בהמשך אתם תראו שיש הבדלים. אפשר להטעין שיחות בחנויות החברה שנמצאות בכל עיר גדולה או בקיוסקים בכל חור בהודו. כאשר קונים את הכרטיס כדאי לקנות כרטיס שאין בו roaming בכל הודו. זה אומר שכרטיס עם רומינג הוא כרטיס בו משלמים על שיחות נכנסות. בדרL כלל, בעיר בה נקנה הכרטיס לא משלמים על רומינג, אבל בכל שאר הודו כן משלמים. לכן שווה להשקיע בכרטיס ללא רומינג, אם זה אפשרי.

בקניית הכרטיס תדרשו למלא טופס ולהוסיף תמונת פספורט וצילום דרכון. תביאו תמונה וצילום מהבית. אם קונים במקום לא אמין יש סכנה ידועה שלא ישלחו לכם את הטופס והכרטיס לא יעבוד. היה מקום שבו הטענתי את הכרטיס ובמקום להטעין בדקות שיחה, הטעינו בזמן גלישה. לכן היו ברורים בדרישה להטענת דקות שיחה. בכללי, סים הודי עוזר בעיקר לתקשר עם מקומיים, אבל בעידן הסמארטפון עדיף כבר לדבר עם הבית דרך סקייפ. כמעט בכל מקום יש ווי פיי, בין אם בתשלום ובין אם בחינם. אם אתם נוסעים וחוזרים להודו, תדאגו שהסים יהיה לפחות קצת מוטען, שלא ייחסם.