בטיחות ואזהרות בהודו

שימו לב שיש אכיפה מוגברת על אי עטיית מסכה ברחוב ו מוניות. הקנס 500 רופי אבל יש גם רישום וזה לא מומלץ. כרגע ידוע על ישראלים שקיבלו בימים האחרונים קנסות בדלהי.

שימו לב אסור באיסור חמור להכניס טלפון לוויני בהודו גם אם אתם רק במעבר בשדה התעופה. זו עבירה פלילית כבר 40 ישראלים נתקעו עם זה מתחילת השנה. לצערי שמשאירים טלפון לוויני בארץ יש אזהרה קטנה ולא ברור.ראו הוזהרתם.

שימו לב, כשאתם טסים להודו לא לשים מטענים ניידים בתרמיל/מזוודה רק בתיק יד. אחרת זה יכניס אתכם לבעיות. אני חיכיתי ארבע ימים לתרמיל שלי כולל טיסה של עתיים לשדה וכו'.

פעמיים ניתקלתי שנתתי או שאני בטוח שנתתי שטר של 100 רופי וציפיתי לקבל עודף מ-100 אך נתנו לי עודף מ-50 רופי בטענה שהתבלבלתי ומסרתי שטר של 50. ואפילו הם שולפים מהקופה שטר של 50 שכביכול השטר שלי.וולכן מאז כשהייתי נותן שטר של 100 או כל שטר אחר הייתי מראה למוכר ונוקב בקול בשווי השטר.

זהו אחד הפסטיבלים הצבעוניים בעולם. נחגג בהודו ובנפאל ע”י ההינדים והסיקים. מסמל את השחרור מן החורף.

ערב לפני החג מדליקים מדורות לזכר הוליקה שצעדה לתוך האש. למחרת מתחילה חגיגה פרועה. זהו היום היחידי בשנה שבו מכירת חשיש מותרת. רבים מהמקומות בהם החג נחוג הוא מהווה מוקד משיכה לתיירים. קשה שלא להיסחף לאווירה ולריקודים.

מי שלא ראה שמחת ההולי (בית השואבה) לא ראה שמחה מימיו.

האווירה כוללת התזת מים צבועים. פיזור אבקת בגוונים שונים. קבוצות מאורגנות שפגשנו בבית המלון הומלץ לא להתקרב.

להלן אמצעי זהירות שאני מציע:

1. אנשים הסובלים מבעיות נשימה מומלץ לוותר (יתכן שאבקת הצבעים רעילה). רעייתי שאינה סובלת מבעיות נשימה, חטפה אלרגיה. עלי לא השפיע.
2. לרכוש בגדים זולים שלאחר הפסטיבל יושלכו לאשפה.
3. להגיע עם מסיכה המגינה על האף והפה. (היו מעט בקהל החוגגים)
4. לרכוש מגן פלסטיק לעיניים בחנות כלי עבודה בארץ.
 

ישראלים יקרים, אנא שימו לב והיזהרו מתרמית "פריטת הכסף". ביקשו מאיתנו לפרוט שטר של 1000 רופי לשני שטרות של 500 רופי (70 שקלים לערך, אך הרבה העבור המקומיים). לאחר שמסרנו את הכסף, בעודנו מכניסים את שטר ה- 1000 רופי לארנק, נהג המונית שעבורו ביצענו את ההחלפה הרים שני שטרות של 100 ואמר לנו שאלו לא שטרות של 500 רופי. כך הלכו להם 800 רופי. ממליצים לא להיות נחמדים מדי בנושא הזה ואם כן מחליטים לעזור - אז לשמור כל הזמן על קשר עין עם השטרות (לאחר וידוא כפול).

הרבה אנשים לוקחים איתם חגורת כסף לטיול ואחרי כמה ימים נמאס להם מהשימוש בה ופשוט מסתובבים עם ארנק בכיס או בתיק. סך הכל מובן. אבל! בזמן נסיעות ארוכות נתקלתי ושמעתי הרבה מאוד מקרים שכייסו אנשים בזמן שהם ישנו, או מהתיק או ממש מהכיסים במכנסיים! אז למרות שזה פחות נוח - כדאי בזמן נסיעות לשים את כל המסמכים החשובים, הכסף, האשראי והדרכון כמובן בחגורת כסף. ראו הוזהרתם.

טיילתי בצפון הודו עם חברה, וסבלנו קשות מהטרדות. עליכן לדעת שבלוויית גבר המצב שונה לחלוטין. ההודים לא מסוגלים לעכל אישה מערבית שמטיילת בעולם לבדה, והיא מוקד להתעניינות בלתי פוסקת, לפעמים מתוך סקרנות תמימה ולפעמים מתוך כוונות זדון. זה לא חשוב אם את לבד או עם אישה נוספת או שתיים, כל עוד אין גבר שנמצא איתכן - צפי להצעות מגונות, הערות, מבטים ואף לשליחת ידיים. זה תופס לגבי מסעדות, בתי מלון וכמובן אמצעי התחבורה הציבורית. אנחנו סבלנו עד כדי כך שנמאס לנו והקדמנו לשוב לארץ.

הצעותיי למטיילות: אל תחסכו על אמצעי-תחבורה יקרים, כגון אוטובוסים לתיירים או דה-לוקס, מוניות ומחלקה ראשונה ברכבת. עדיף לזרוק כסף מלהתחרט על זה אחר כך. במידת האפשר, צרפו בחור לחבורה. אפילו אם הוא אחד ואתן שלוש - מהבחינה הזו זה עדיף. אל תתלבשו בצורה חושפנית. רצוי להסתובב בטוניקה ומכנסיים רחבים, בדומה ללבוש הפאנג'בי המקובל אצל ההודיות. תוכלו גם לקנות חליפה פאנג'בית אמיתית. אל תסתובבו ברחובות בשעות לילה, ואל תפתחו שיחות עם זרים. אם נוגעים בכן או מציקים לכן, תזכרו ש"לא נעים" מת מזמן - תתחילו מיד לצעוק על המטריד! ממש לצעוק! בלי להתבייש ובלי להסס. סביר שהוא יתפדח ויסתלק. אם תנסו "להחליק" את זה ולהתעלם רק תזמינו הצקה נוספת, ובלי להתכוון גם תגרמו למטריד להאמין שהוא לא עשה שום דבר נורא, מה שיגרור הטרדות נוספות של המטיילות הבאות. ההודים לא מבינים סירוב מנומס.

באופן כללי, אני אישית לא ממליצה לנשים לטייל בהודו לבד. מספר מקרי האונס באוכלוסייה המקומית גבוה מאוד ונמצא בעלייה מתמדת, וגם המטיילות סובלות מהיחס הכללי המזלזל כלפי נשים. יש יעדים אחרים נעימים יותר בעולם, אבל אם אתן סגורות על הודו - תפקחו שבע עיניים ותיזהרו מאוד.

אני וחברה שלי היינו במיין באזר בדלהי. ראינו שם חינה ורצינו לעשות. שאלנו אותם כמה זה עולה יותר מ-10 פעמיים והם פשוט התחמקו ולקחו לנו את היד וציירו. בסוף הם אמרו 15000 רופי, שזה המון! היה ממש קשה להתמקח כשאתה לא יודע את המחיר האמיתי. שימו לב - חינה לא צריכה לעלות יותר מ-100 רופי!

מתלבטת איך לפרסם אזהרה לגבי הבחור הזה שהטריד אותי מינית לפני שנתיים בהודו כשטיילתי. הוא עשה זאת לעוד בנות לפני ואחרי, וכעת עוד חברה חזרה מהודו ונפגעה מאותו אדם. מציג את עצמו בשם ישראלי, למרות שהוא הודי.

הבנאדם מדבר עברית שוטפת ומעשן סמים ללא הרף. אני נתקלתי בו מסתובב בקודאי קאנאל, האמפי ואיפה שיש תיירים ותיירות לנצל. כמו כל התיירים הישראלים שפוגשים אותו, הוקסמנו מהבחור הצבעוני והפטפטן שמדבר עברית בסלנג הכי ישראלי שיש אבל הוא בעצם איזה הודי מאומץ מנפאל, איזה סיפור מצוץ מהאצבע, שיש לו הרבה "חברים ישראלים".

גם אם אתם בחורים, תשמרו מרחק מהבחור הזה כי הוא חי ללא אמצעים כלכליים מלבד "הלוואות" מתיירים תמימים, שלעולם לא מחזיר כי אין לו ולא יהיה לו. כנראה שיבקש 500 רופי, אלף רופי, כסף קטן...אבל ככה הוא חי. עושה רושם של בנאדם כל כך נחמד, אבל שימו לב, האם כל פעם שהוא ישב בחברתכם והזמין ארוחה או שתייה, מעולם לא שילם על עצמו?

בחורות בעיקר, ממש להיזהר, כי הוא יספר לכם על החיים קורעי הלב שלו, ואז ינסה את מזלו בחשכה בייחוד אם אתן מטושטשות או מבולבלות... האם 5 בנות שאני מכירה אישית, שהוטרדו מינית על ידו זה מספיק כדי להצדיק אזהרה במלמטייל? כנראה שכן.