עולם הפילים ”חוות הצלה לפילים - לא מה שחשבתם“

לקחתי תוכנית מאוט לשבוע בחווה. בגדול היה מדהים: מאכילים, מלטפים ומתרחצים עם הפילים. קוצרים להם עשב, עושים טיול למפלי ארוואן. האוכל טוב והחדר פרטי ונקי.

לצערי היו דברים בעייתים מאוד:
 היו מקרים שהמטפלים של הפילים ביקשו כסף: בדיחות על בירה על כל תמונה, הגיעו לדבר איתנו על "עזרה לילד של" ואחד מהם בא לבקש ממני גם טיפ כשנתתי טיפ (וטיפ גדול) למאוט שלי ונעלב. זה גרם לי להרגיש לא נעים בכלל, במיוחד כשהיינו מאוד נדיבים אליהם בכל הזדמנות וגם דמי הכניסה עצמם לא זולים.
 החל משעה 4 אחרהצ ועד 9 בבוקר הפילים קשורים בשרשרת - בדיוק בזמנים שאין מבקרי יום.

היה מקרה שמתארח נוסף סיפר שהוא ראה מאוטים מרביצים לפיל קשור ישירות לעץ (כך שאינו יכול לזוז) במקלות בצורה מאוד אלימה, הפיל השמיע קולות מצוקה והשתין על עצמו וכשהם ראו אותו מגיע הם החביאו את המקלות מאחורי הגב. הגיע אלינו מנהל המאוטים לדבר איתנו ופלט משפט שהפילים הם מקור הפרנסה של השבט ואם הם לא יהיו מחונכים לא יהיה לשבט מה לאכול.

המקום הוא יותר אטרקציה, אולי פחות מתעללת מאחרות. הפילים כן משוחררים, שוחים בנהר ומתפלשים בבוץ, אך מאחורי הקלעים המציאות לא הכי יפה.

בקיצור - עדיף מקרקס והכי עדיף לשמור על דיסטנס של כבוד ולראות את החיות הללו בספארי של מדינה מערבית, בה הפיקוח מוקפד יותר.