מסלול עד שבוע בתה קק ופרובינציית קמואן ”הלופ של מערת קונגלור“

כל תייר שמגיע לתה קק (tha khek) בלאוס, שומע על הלופ המפורסם למערת הנטיפים המיוחדת במינה, שנוצרה עקב חתירת המים בסלע הגיר הקרסטי. למעשה מדובר על מנהרה טבעית ובתוכה כמה נטיפים יפים מאד. הלופ מתחיל בתה קק בהשכרת אופנוע או אופניים. אנחנו שכרנו אופנוע בכיכר המרכזית של תה קק, ליד קו המים, מחנות שמנוהלת על ידי משפחה סינית או ויאטנמית. לקחנו עמנו תרמילים קלים עם מעט ציוד: בגדים להחלפה, מגבת, כלי רחצה ומעיל גשם קל, ויצאנו לדרך.

היום הראשון - מספר קילומטרים - 97. הדרך מתחילה מתה קק ונמשכת מזרחה אל עבר הכפר מאסאי (Maxai), על כביש מספר 12 מול צוקי קרסטיים ויערות מוצפים למחצה. בצומת פונים שמאלה ונוטשים את הכביש הממשיך לויאטנם. בסמוך לתחנת כוח, הדרך הופכת לדרך עפר וחוזרת להיות אספלט לאחר כמה עליות ופיתולים.

לאחר העליות התלולות, הכביש נמצא על רמה יפה עם יערות, שחלקם מוצפים מים, על דרך עפר מנוקבת בבורות קטנים. לאחר הכפר מאסאי ו - 20 קילומטר אחרי הכפר טה לנג, מצאנו גסטהאוס חמוד בין שני אגמים ועצרנו ללילה.

היום השני - הדרך למחרת הייתה בוצית בחודש אוגוסט. בתחילתה עברנו שוב יערות מוצפים במים, עד שהדרך הפכה בוצית והעברנו את האופנוע ידנית. המשכנו בזהירות בבוץ והחלקנו פעמיים, בגלל חוסר ניסיון בנהיגה בבוץ. הדרך הבוצית כללה בורות ושלוליות גדולות והפכה משובשת מאד. השלוליות היו עמוקות והגיעו עד מעל לברכיים תוך כדי רכיבה.

הדרך הבעייתית הסתיימה ב - Lak sau שם אכלנו להנאתינו ארוחת צהריים ב - 15:00 לערך. המגיעים מויאטנם פונים כאן שמאלה על כביש מספר 8. הכביש מצופה אספלט עם המון פיתולים, עליות וירידות תלולות. די מלחיץ עם האופנוע. לאחר שהכביש הפך לישר, החל גשם חזק מאוד. התחבאנו בתחנת דלק עד יעבור זעם והמשכנו בעוד כמה עליות וירידות תלולות עד הכפר נה הין. שם עצרנו ללילה.

היום השלישי - מספר קילומטרים - 80. יום זה כלל את הנסיעה למערה וחזרה לנה הין. הדרך למערת קונגלור שטוחה בין צוקי גיר קרסטיים מרשימים ובין כפרים ושדות אורז. מגיעים לנהר ומחכים עד שקבוצה קודמת תחזור. אז לקחו אותנו בסירה אל פי המערה. נתבקשנו לרדת לחוף וללכת, על הסלעים החלקלקים ממים, אל סירה נוספת בתוך המערה, בגלל ראפידים ביציאה מהמערה. השיט בחושך מוחלט מלבד הפנס של נהג הסירה. הנטיפים יפים מאוד, עוצרים באמצע ועולים על הסלעים. לאחר שבעה קילומטרים יצאנו מצידה השני, עגנו על הגדה וישבנו ביער. הגשם הניס אותנו אל הסירה ואל המיסתור בתוך קונגלור.

היום הרביעי - מספר קילומטרים- 190. ביום האחרון הדרך יורדת מטה אל אגן המקונג, עם הרבה עליות וירידות סביב צוקים מרשימים. התחברנו לכביש 13 מויאנטיאן דרומה והמשכנו ישר דרומה. בקילומטר ה - 50 עצרנו לנוח ולאכול ובצהרים חזרנו לתה קק.

הערות: השתמשנו באופנוע 110 סמ"ק ומילאנו דלק בכל 50 קילומטרים. הנסיעה כואבת לישבן עקב הטרטורים והויברציות הבלתי פוסקות של המנוע ושל תוואי הדרך. לכן מומלץ, לפחות בהתחלה, לנוח מדי פעם אבל להיות עם האצבע על הדופק לגבי המרחק היומי שצריך לעבור. דלק נמכר בכל הכפרים בדרך.