קוני איילנד ”החוויה שלנו בקוני איילנד“

בטיים סקוור תחנת 42 אנו עוברים לרכבת קו צהוב Q-N. נוסעים שעה ורבע ומגיעים לתחנה בקוני איילנד. אנו צועדים לרחוב ליד למסעדה איטלקית, אך מסרבים לנו היות ובעלי לבוש במכנסי שלושת רבעי. טוב, יצא לטובה, המסעדה יקרה מאוד. חוזרים לרחוב ליד הרכבת ונכנסים לאכול פיצה סבירה 18$ ובקבוק שתייה. הבתים נראים פה דהויים במיקצת, כאילו חזרנו לשנות השישים. אין פה מיבחר מסעדות. אנו הולכים כמה דקות ברגל למיתחם הלונה פארק הענק. איזה כיף פה. המון אנשים, תחושת נופש- חופש. יש הרבה מיתקנים שעשועים במיתחם, ססגוני מאוד. קנינו כרטיס של 100$ שמכיל 100 נקודות. לכל מיתקן מיספר נקודות וכל שימוש במיתקן מפחית את הנקודות מהכרטיס. זול זה לא. תענוג זה כן. הרכבות והמיתקנים, מסיעים, מסובבים, אני לא עולה על כאלה. לבת יש בהמשך קצת בחילה מכל הסיבובים ובעלי והבן עולים על איזה רכבת לבדם. מעבר למיתקני השעשועים יש טיילת ארוכה, יפה, על חוף הים. היום חם מאוד. המוני אנשים על החול ובמים. בטיילת מסעדות לאוכל מהיר, ממש ניראה כמו בסרטים אמריקאים של פעם, אלביס פרסלי וכדומה. חוויה. 

הוספנו עוד 24$ לארבעתינו כדי לעלות על גלגל הענק. נו, מוכרחים. לקחנו את האופציה של הקרונות המתנדנדים, איזה כיף, ורואים הכל מעל. בשעה חמש וחצי אנו חוזרים לתחנת הסבווי. בדרך רואים את מסעדת הנקניקיות המפורסמת Nathons, יש להם גם סניף קטן על הדק בטיילת. כל שנה יש במסעדה תחרות אכילת נקניקיה בלחמניה. רשימת המנצחים תלויה בשלט ענק על קיר המסעדה מבחוץ. ראינו שבשנה אחרונה ניצח גבר שאכל 68 נקניקיות ואישה שאכלה 65. מדהים. בסך הכל בילינו בפארק 5 שעות ואפשר גם יותר אם יורדים לחוף או נשארים לספוג אוירת ערב.