מסלול בן שבוע-שבועיים באגרה ”טיפים ומסלול להודו בשבועיים“

נחתתי בדלהי, נסעתי לכיוון הטאג` מאהל (אגרה), גאיפור (בירת רגאסטאן) ופושקר הקדושה. משם אוטובוס לילי לרישיקש בצפון. משם טיסה לגואה, חזרה לבומבי והביתה. טיילתי בחודש אפריל ויכול להיות שבחודשים אחרים התיאורים שלי לא רלוונטים.

אז מה היה על המסלול: נחתי בדלהי ולקחתי מונית מתחנת המוניות (חשוב) למיין-באזאר, שזה איזור השוק ההומה ולא בטוח שכל אחד היה רוצה להיות שם, יש כמה הוסטלים- הישראלים הולכים לHARI RAMA שהוא בסדר גמור, אני הלכתי ל- NAMASKAR שהוא מומלץ לונלי פלנט ודומה להארי-רמה רק שקט מאד ועלה לי 250 רופי. הייתי ממליץ בכל זאת ללכת להארי-רמה כי האוכל במסעדה הוא טוב וניתן להכיר אנשים ולקבל טיפים אקטואליים. בדלהי יש כמה דברים לראות, מי שאצה לו הדרך שיקדיש מקסימום 3 ימים אבל גם יומיים מספיק.

מדלהי לקחתי רכבת לאגרה בשביל לראות את הטאג-מאהל. כאן הזמן לספר שלרכבת ניתן להזמין כרטיסים מראש לתיירים, אבל אם מגיעים עד 4 שעות לפני היציאה אז לקנות את הכרטיס הכי זול ובתוך הקרון לשלם את הסכום לכרטיסן. הגעתי לאגרה הלוהטת בצהריים, הפקדתי את התיקים בשמירת חפצים, לקחתי ריקשה לשעתיים (מתחנת מוניות), ראיתי את הטאג-מאהל (היכונו למחיר כניסה מטורף ושימו לב אין צורך לעמוד בתור, תיירים נכנסים בלי תור). חזרתי לרכבת וקניתי כרטיס המשך לגאיפור. לגאיפור הגעתי בערב ומשם הלכתי למלון מומלץ של לונלי פלאנט- ATITHI, ואני בהחלט ממליץ לכם ללכת אליו תמורת 450 רופי ללילה. לגאיפור הקדשתי יומיים מלאים (עיר ורודה, מבצר אמבר). מגאיפור יש אוטובוס לפושקר שיוצא ב-1 בצהריים ומגיע בסביבות 5 אחר הצהרים אבל ניתן לצאת מוקדם בבוקר ברכבת לאגמר ומשם באוטובוס וכך להגיע בסביבות 12 בצהריים.

פושקר זו עיירה קטנה ושונה מהערים הגדולות, זה היה גם המקום הראשון שמפלס העצבים שלי ירד והשאנטי התחיל לחלחל וכנראה מסיבה זו הייתי 5 ימים מלאים שם. יש שם אגם קדוש שהעיירה בנויה סביבו עם שוק נחמד והרבה מקומות לאכול אוכל טוב וב-11 בלילה העיר פשוט הולכת לישון ואין מה לעשות. בפושקר ישנתי במלון EVEREST שמנוהל על ידי משפחה מאד מיוחדת. המלון נמצא כ-2 דקות מעל השוק, רחוק מהרעש ויש מגוון חדרים מ-180 ועד 400 רופי. סיימתי את רגאסטאן ולקחתי אוטובוס אחה``צ שנסע 20 שעות לרישיקש (700 רופי). כאן הזמן לספר שניתן להזמין תא שינה באוטובוס לילה אבל אם אתה גבוה כמוני יהיה לך צפוף ועדיף שתזמין תא שינה זוגי.

הגעתי לרישיקש בצהריים וחיפשתי כמה שעות חדר (מאד קשה ואם אפשר אז להזמין מראש), החדר היחיד שמצאתי היה בסכום של 800 רופי (OASIS SWISS COTTAGE) וכמובן שלמחרת עזבתי למקום אחר. ישנתי אצל SARA GUEST HOUSE שנמצא באזור לקסמן ג`ולה ושילמתי 200 רופי ואני ממליץ בחום רב. רישיקש זה מקום יפה שנותן הרגשה של שוויץ אבל אין שלג וחם (בלילה קריר), ברישיקש עושים הרבה יוגה ויש מקומות נהדרים לראות, לצערי הייתי שם רק יומיים מלאים אבל הייתי נותן לפחות 4 ימים. עוד פרט חשוב- ברישיקש נתקלתי באינטרנט הכי מהיר באמת והצוות שם גם עושה הזמנות לטרקים וכדאי להיכנס אליהם- RED CHILLI.

מרישיקש יש טיסה אחת ביום לדלהי ומשם טיסה לגואה. כאן המקום להגיד שכל מי שפגשתי אמר לי לא לנסוע לגואה כי לוהט שם ואין תיירים- טוב שלא הקשבתי להם! המזג אוויר היה בסדר גמור- חם אבל לא לוהט, בלילה נעים. מבחינת תיירים, יש הרבה אבל בחופים מסויימים- אני הייתי בחוף BAGA היוקרתי שהיה מלא באירופאים (רוסיה ואנגליה) ולא ראיתי ישראלי אחד, בחוף ANJUNA הסמוך היה די ריק. המחירים הם חצי לעומת העונה (נובמבר-מרץ). בבאגה שילמתי 850 רופי ללילה (SEA VIEW COTTAGE) ויש אפשרויות בילוי רבות.

כאן הזמן לספר שגואה שונה משאר הודו: ההודים קתולים, אוכלים הכל (כולל פרה), יותר גנבים (לא לקחת ריקשה עם בחור בשם רוקי), המחירים הרבה יותר גבוהים, אווירה מערבית יותר ואגב למי שלא ידע- מהחוף הכי צפוני לדרומי צריך לנסוע כמעט 3 שעות ובדרך יש מלא חופים. מגואה חזרה לבומבי, צפייה בסרט קולנוע (כרטיסים יקרים) וטיסה עם אלעל הביתה.

אני הוצאתי ב-19 יום כולל 4 טיסות, 2 רכבות ואוטובוס לילה כ-600$. מי שלא בזבזן כמוני ובא להרבה זמן יוציא כ-250$ בחודש. המים שקונים הם לא מינרליים אלא אחרי פילטר (זה בסדר גמור), האוכל חריף אבל תמיד יש תפריטים ישראלים, ההודים לרוב מעצבנים והפרות חוצפניות אבל המחירים כל כך זולים שזה בסדר אם תזמינו כמה ילדים מסכנים לארוחה או שוקולד. תתכוננו לזה שיצלמו אתכם או יצביעו עליכם בתור נציגי האדם הלבן הראשון בהודו (כאילו אתם זן קוף נדיר). 

להזמין טיסה פנימית באתרים שלהם קל מאד (יש איזה 8 חברות פנימיות) ובשום מקום לא קיבלו כרטיס אשראי. 10 רופי = 1 ש``ח. מי שרוצה עוד פרטים מוזמן לשלוח אימייל.