ביקור בחלקים המפורסמים והמתויירים של החומה הסינית יכול להיות חוויה לא נעימה, שלא לדבר על ההחמצה של תחושת הקירבה לטבע וחוסר ה-״אינטימיות״ שנובעים מאי-ההעזה להתרחק מההמון.
אזור Badaling – המתוייר ביותר בחומה הסינית
ג'ינשנלינג (Jinshanling) הפחות מתויירת שוכנת כ-150 ק"מ צפונית מזרחית לבייג'ין.
להלן תיאור הטיול העצמאי שלי לשם בספטמבר 2014:
נתחיל בתקציר: אוטובוס מבייג'ין עד לתחנה בכביש המהיר ומשם ברגל ובטיפוס (!) עד לחומה
(אפשר גם שאטלים חינם).
ובפירוט:
מהמלון בבייג'ין הגעתי בתחתית לתחנת Wangjing West (קוי תחתית 13 ו- 15 מגיעים אליה)
רצוי לצאת מוקדם מוקדם בבוקר. אני לקחתי את התחתיות הראשונות של סביבות השעה 5:00 .
ירדתי בתחנת Wangjing West ויצאתי לכביש. שם יש מסוף אוטובוסים ויש לעלות על אוטובוס
שנקרא: 望竟西 - 滦平 (שזה: Wangjing West - Luanping. אין לו מספר.)
כדאי מאד להעתיק את הקליגרפיה, להגדיל ולהדפיס או לשים בסמארטפון.
אותי זה ממש הציל בחיפושי אחר המסוף ובוידוא שאני עולה לאוטובוס הנכון.
הראשון יוצא בשעה 7:00 ומאז כל שעה עגולה עד אחה"צ.
לא להתייחס לשלטי ה-Tour Bus. הם רק לקבוצות. האוטובוס שלנו הוא רגיל.
אם יש זמן, אפשר לחטוף משהו לאכול במספר באסטות שממוקמות ליד התחנה.
התור היה ממש קצר. לא היו תיירים מלבדי. מחיר הנסיעה: 32 יואן.
משלמים למוכרת הכרטיסים שעומדת ליד דלת האוטובוס ועולים.
האוטובוס יוצא לכביש G45 וכעבור כשעה ו-40 דקות עוצר בתחנה הראשונה והיחידה שלו.
זהו מתחם שירות עם כמה בניינים יפים, חניון גדול ותחנת דלק.
הוא נקרא Jinshanling Highway Service או: Rest Area אבל אין שלט כזה.
(מספר ק"מ לפני כן יש Rest Area אחר, עם שילוט, והאוטובוס חולף על פניו. לא לדאוג!)
שם ירדתי. ורק אני. שאר הנוסעים המשיכו לתחנה הסופית.
מתחם השירות Jinshanling Highway Service
ברגע שהנחתי את כף רגלי על הקרקע, עט לעברי נהג שהציע להסיע אותי למעלה לחומה.
לא להתפתות! יש שאטלים חינם ואפשר גם ברגל!
הוא לא עזב אותי ונצמד אלי גם כשישבתי לנוח קצת ולגלוש, כשסקרתי את הבניינים ואף כשנכנסתי לשירותים! (זה כנראה למנוע מנהגים אחרים להגיע אלי, כי אני כבר "שלו"…)
שאטלים חינם יוצאים מהמתחם בשעות 10:00, 11:00, 13:00 ו- 15:00. כ-10 דקות נסיעה.
מי שאוהב לצעוד, או שאין לו זמן לחכות עד השאטל הבא, יעשה זאת ברגל כך:
יש ללכת כ-50 מטר חזרה לכיוון שממנו באנו, בתוך המתחם, עד שרואים שלט לכביש שמוביל למעלה.
עוברים תחת גשר ומחסום רכב ועולים בכביש המתעקל כ-3 ק"מ.
הכביש הראשי ליד מתחם השירות, שאותו יש לחצות תחת הגשר
בדרך יעצרו לידך כל מיני "מציעי הסעות" למיניהם וגם תושבי הבתים הקטנים והאכסניות יברכו
אותך לשלום ואגב כך יציעו את שרותיהם.
הדרך היא יפה ומעניינת וכבר רואים למעלה את החומה ואת המגדלים. כעבור כחצי שעה של הליכה
מגיעים למתחם השער המזרחי לג'ינשנלינג. שם יש חניונים, משרדים, קופות וכד'.
אפשר להמשיך עוד כ-5 ק"מ לשער המערבי. אני נכנסתי במזרחי.
קניתי כרטיס כניסה (65 יואן) ומשם יש מדרגות עד לחומה מעלה.
העליה היא תלולה וארוכה. הרבה מאד מדרגות. אבל הסיפוק בהגעה למעלה שלא באמצעות רכבל
הינו גדול. שלא לדבר כמובן על הנוף המתגלה מהחומה והריגוש העצום מפסגות ההרים שמסביב,
האויר, והחומה שמתמשכת עד לאינסוף…
כותב שורות אלה, מיד לאחר כיבוש החומה הסינית
האזור הזה בחומה אינו מתוייר מאד.
בסביבות נקודת ההגעה לחומה (מטפסים עליה מהצד, במדרגות שעולות לאחד מהמגדלים) עוד
היה מספר מועט של תיירים אך כשהתחלתי ללכת מזרחה לכיוון סימטאי (Simatai), שזה האזור
הסמוך, כבר הייתי לבד ולא נראתה נפש חיה מקצה עד קצה. הדבר מוסיף המון לעוצמת החוויה!
אחרי כ-4 מגדלים (בסביבות קילומטר או שניים של הליכה) הגעתי למגדל הראשון של מתחם סימטאי,
והכניסה אליו היתה אטומה עם שלט קטן המודיע שלרגל שיפוצים בהמשך, לא ניתן לעבור.
התוכנית המקורית שלי היתה להגיע לנקודת היציאה בסימטאי ואיכשהו להגיע משם בחזרה לעיר,
אבל נאלצתי לשוב על עקבותיי לכיוון ג'ינשנלינג ולרדת באותן מדרגות שבהן עליתי.
חזרתי ברגל למתחם השירות שעל הכביש הראשי והמתנתי (עם עוד כמה) לאוטובוס החוזר לבייג׳ין.
כל החוויה הזו, של ההגעה לחומה, ההליכה עליה (לבד) והרגשת העוצמה הזו של ההרים, הרוח
והמבנה העצום והעתיק הזה, מעשי ידי אדם, לא תישכח אצלי עוד שנים רבות.
איפהשהו בין ג'ינשנלינג ל-סימטאי.
