אתונה ומזרח הפלפונס

שוב שדה תעופה בשעות הערב המאוחרות.
שוב נחה עליי המוזה לכתוב מעט על חוויותיי.
השילוב בין ריח הדלק הסילוני, וניחוח הסופלקי מהדוכן הסמוך, הם סוג של חוויה על חושית. וכידוע, חוויות על חושיות מעוררות את היצר לכתוב.
והפעם- טיול זוגי באתונה ובמזרח הרי הפלפונס.
שילוב של כפר והעיר הגדולה, בין אתונה הממוסחרת ליוון האותנטית, בין מזג אוויר סגרירי בינות הכפרים, לאביביות של אתונה, בין הטיול הרכוב לבין חרישת העיר באמצעות הרגליים בלבד.
בקיצור, טיול מגוון ומלא חוויות.
אז מה היה לנו?
חמישה ימים מלאים ומגוונים שכללו טיול רכוב בין כפרי הפלפונס, לינה בעיירת ימי ביניים יפייפייה נפפליון וביקור מרגש באתונה.
כרגיל, קיבלתי מלוא החופן תובנות מהטיול, אז קבלו 10 מהם:
1. נתחיל ונאמר שאתונה איננה בנוייה לטיול רגלי של יותר מ-2.5 עד 3 ימים. כל החלק המתוייר מסתכם בגבעת האקרופוליס, דרך 2 רחובות מעניינים (אדריאנוס המקומית ורחוב ארמו על רשתות הבינלאומיות שבה) בואכה כיכר סינטאגמה. את הערב נחמד לבלות בפלאקה, באחד מהפאבים והמסעדות הפזורות במדרונות האקרופוליס, ובשיטוט ברחובות, שמדי פעם מזמנות לנו הצצה מחסירה פעימה של האקרופוליס במלוא הדרו (אקרופוליס כבר אמרנו).
2. זהו הטיול הראשון שבאמת הרגשתי כמו בבית. לא בשל ריבוי הישראלים שבו. נהפוך הוא. כמעט ולא שמענו עברית ברחובות. אלא האופי והמזג היווני מאוד דומה לנו. כולם מדברים אנגלית טובה וכולם רוצים לעזור, והעיקר, לגרום לך להרגיש נוח ורצוי.
3. פעם ראשונה שלא היססתי בתשובה לשאלה "מהיכן אני?"
היוונים מעריצים את הישראלים בזכות הכלכלה שלנו, התעוזה והחיבה שלנו למוסיקה יוונית. ברקע הפיגוע השנאה האכזרי שאירע באיסטנבול, טוב לשמוע שיש לנו אוהדים באזור.
אך כישראלי טוב ממוצא פולני (מרוקאים ופולנים אחד הם) הזכרתי להם לא פעם, שהם הצביעו נגד הקמת המדינה.
הם התנצלו ואמרו שזה לא יקרה שוב!!
4. ביוון יש אוכל מצויין, זול עם שרות מחייך.
כמות המסעדות ומזללות אין שני לו בכל מקום אחר באירופה (טורקיה זה לא אירופה).
אז היכן אוכלים?
 היכן שיש הרבה סועדים ואין מארח/ת בחוץ שמנסה לשדל אתכם להיכנס.
5. חוויית הקניות איננה של בירה אירופאית אמיתית.
עיקר הרכישות התרכזו בתוצרת של אומנים מקוריים. כיף נורא. זול ובעיקר מיוחד.
6. היוונים עם מאוד נחמד. אך כמו שאר עמי אגן הים התיכון, את עודף נחמדות צריך לפרוק מתי שהוא. היווני הממוצע פורק מזגו החם בכביש.
סכנת נפשות לנהוג בעיר אתונה ואף לחצות את הכביש.
קו הפרדה רצוף, שלטי עצור וכל כלל אחר הינו בגדר המלצה בלבד. מדי פעם שומעים למרחוק חריקות בלמים וקול נפץ מתכתי משהו.
המוסכים ביוון עובדים שעות נוספות.
7. המצב הכלכלי הקשה ניכר בכל מקום, שאינו נתחם באזור המתוייר.
חנויות נטושות, עזובה ופושטי יד לרוב.
כשיוצאים לפריפרייה המצב קשה עוד יותר.
יש עוד הרבה מה לשפר במדינתינו הקטנה, אז ביקור ביוון יבהיר שיש עפרונות פחות מחודדים בקלמר.
8. הקפה ביוון משובח (פראפה זה סתם קפה לא מושקע ומר),
הקינוחים מעולים במחירים מגוחכים (אתם לא המצאתם את החלווה. אל תגידי לי שהחלווה שלכם היא משומשום טהור. גם שלנו כזה!),
והסופלאקי, אח הסופלאקי, מנת שווארמה משביעה עם צזיקי בפיתה איכותית וטעימה, במחיר של חצי מנה פלאפל.
9. החלפת המשמרות מול בית הפרלמנט- מגוחך עד מביך.
10. ממתי נעלי אדידס סטן סמית חזרו לאופנה?
 "חזרה לעתיד" Vs "החתונה היוונית שלי"

לסיום אצטט את אשתי היקרה, מיה, שבנימינה בשבילה היא פאר יצירת האלים , בעודה עומדת את מול האמפי העצום במימדו של אתונה: "מעניין האם האקוסטיקה פה טובה כמו באמפי שוני"

להתראות בטיול הבא