ירח הדבש שלי היה בהודו, עובדה מוזרה בפני עצמה, בהתחשב בכך שירח דבש אמור להיות חוויה מפנקת בכל המובנים. אבל בעלי היה בהודו כמה פעמים, ורצה שאחווה את הודו יחד איתו. הגענו למסקנה שכנראה שבשנים הקרובות לא תהיה לנו הזדמנות לטוס לחודש מבלי לאבד את מקום העבודה, לכן לאחר שחיפשנו טיסות זולות להודו ומצאנו דיל שמצא חן בעינינו, ארזנו מזוודות ועלינו על טיסה לדלהי.
נחתנו בדלהי בארבע לפנות בוקר, ותפסנו מונית (אם אפשר לקרוא לזה כך) למיין באזאר- רחוב התרמילאים הראשי של דלהי והתחנה הראשונה של רוב המטיילים בהודו. הדרך למיין עוררה בי את חשדותי הראשונים: אנשים מוטלים על המדרכות, המון מחוסרי בית, ופחונים. הרבה פחונים. המיין באזאר נראה לפנות בוקר כמו קסבה בשכם, ובשלב זה כבר התחלתי לקלל את בעלי הטרי על שלקח אותי למקום כזה.
הגענו לגסט האוס סביר יחסית, במושגים של הודו, והלכנו מיד לישון, כי שינה היא ההדחקה הטובה ביותר. בבוקר התעוררנו וירדנו למטה. עצרתי על מפתן הגסט האוס והבטתי החוצה בהלם. רבבות של אנשים, צבעים, ריחות, קולות, ורעש. המון רעש. בעלי אמר לי בחיוך מרוצה מעצמו- "מאמי, ברוכה הבאה להודו" ודחף אותי החוצה.
לאחר ההלם הראשוני, התחלתי להתרגל ואף ליהנות. המיין באזאר הוא בעצם רחוב ארוך מאד עם המון גסט האוסים, מסעדות, ובעיקר דוכנים חנויות על סחורה מכל סוג שעולה על דעתכם. זהו גם מקום מצוין להצטייד בכל מה שתצטרכו להמשך הטיול שלכם, במחירים מצחיקים: ביגוד, נעליים, ציוד, תיקים, קוסמטיקה (חברת הימלאיה ההודית מציעה מוצרים מצויינים מחומרים טבעיים ובמחירים נהדרים, ויש לה כמה חנויות במיין באזאר) ועוד. דעו שהמחיר הראשוני שמציעים לכם הוא מלכתחילה גבוה כי הרוכלים מצפים שתתמקחו, לכם תרגישו בנוח להוריד במחיר, הם לא מפסידים עליכם, זה בטוח! התפלאתי לראות שמרבית הרוכלים מדברים עברית בסיסית, וכל השלטים והתפריטים בחנויות הם בעברית! אין ספק שהודו הפכה למבצרם של הישראלים.
הגענו לגסט האוס סביר יחסית, במושגים של הודו, והלכנו מיד לישון, כי שינה היא ההדחקה הטובה ביותר. בבוקר התעוררנו וירדנו למטה. עצרתי על מפתן הגסט האוס והבטתי החוצה בהלם. רבבות של אנשים, צבעים, ריחות, קולות, ורעש. המון רעש. בעלי אמר לי בחיוך מרוצה מעצמו- "מאמי, ברוכה הבאה להודו" ודחף אותי החוצה.
לאחר ההלם הראשוני, התחלתי להתרגל ואף ליהנות. המיין באזאר הוא בעצם רחוב ארוך מאד עם המון גסט האוסים, מסעדות, ובעיקר דוכנים חנויות על סחורה מכל סוג שעולה על דעתכם. זהו גם מקום מצוין להצטייד בכל מה שתצטרכו להמשך הטיול שלכם, במחירים מצחיקים: ביגוד, נעליים, ציוד, תיקים, קוסמטיקה (חברת הימלאיה ההודית מציעה מוצרים מצויינים מחומרים טבעיים ובמחירים נהדרים, ויש לה כמה חנויות במיין באזאר) ועוד. דעו שהמחיר הראשוני שמציעים לכם הוא מלכתחילה גבוה כי הרוכלים מצפים שתתמקחו, לכם תרגישו בנוח להוריד במחיר, הם לא מפסידים עליכם, זה בטוח! התפלאתי לראות שמרבית הרוכלים מדברים עברית בסיסית, וכל השלטים והתפריטים בחנויות הם בעברית! אין ספק שהודו הפכה למבצרם של הישראלים.
המיין באזאר הוא הזדמנות מצוינת להתחיל להרגיל את החיך למאכלים ההודיים. האוכל ההודי היה לטעמי מדהים, במיוחד כי אני צמחונית, ואפשר לומר שהפן הקולינרי היה אחד המהנים בטיול הזה. היזהרו ממה שאתם מזמינים: בהודו לא אוכלים ירקות לא מבושלים, כיוון שההשקיה נעשית במים, איך לומר, לא כ"כ נקיים. כמו כן יש כלל חשוב ביותר: לא שותים ישירות מבקבוק/ כוס, אלא רק בעזרת קשית. אני הייתי פדנטית וחיטאתי גם את הסכו"ם בעזרת ג'ל חיטוי (מצרך הכרחי בהודו). אם מתגברים על החשש מהרעלת קיבה, כי בואו נודה, זו לא האומה הנקייה ביותר, מגלים עולם קולינרי מדהים!!! וגילוי נאות: אני הייתי חולה בהודו רק פעם אחת, וגם זה היה נמנע אם לא הייתי מתפתה לעגבניה טרייה.
לאחר יומיים בדלהי המשכנו לצפון הודו, הודו אחרת לגמרי ממה שראיתי בהתחלה, ואין ספק שזה היה אחד הטיולים הקסומים, היפים והמשמעותיים בחיי, שלא הייתי מוותרת עליו בעד שום הון שבעולם! אז אזרו אומץ, כי אחרי ההלם הראשוני תיחשפו לחוויה מרהיבה ומרתקת!
לאחר יומיים בדלהי המשכנו לצפון הודו, הודו אחרת לגמרי ממה שראיתי בהתחלה, ואין ספק שזה היה אחד הטיולים הקסומים, היפים והמשמעותיים בחיי, שלא הייתי מוותרת עליו בעד שום הון שבעולם! אז אזרו אומץ, כי אחרי ההלם הראשוני תיחשפו לחוויה מרהיבה ומרתקת!
