אנחנו בסטנג טרנג, עיירה בצפון ליד הגבול עם לאוס. יש לנו חדר עם מרפסת הצופה למקונג וחדר מפנק עם טלויזיה גדולה, מיטות רחבות, מים חמים ו-מקרר קטן. ניסיתי וניסיתי לחשוב מה אני יכולה לשים במקרר אבל לא הצלחתי להעלות בדעתי שום דבר. אתמול עצרו אותי שתי תיירות ברחוב ושאלו מאיפה השגתי את הבגט שנתנאל אכל. לאחר שאמרתי להן הן שאלו אם במקרה אפשר להשיג שם גם גבינה. אז זהו-אין גבינה בקמבודיה. אמרתי את זה כבר, נכון? בקרטייה ליד השוק יש חנות סיטונאית עם המון קופסאות גדולות של עוגיות וראיתי שם גם קופסא של לבש קירי שעלתה 2 דולר. על קרטייה – כרגע היא בראש רשימת הערים האהובות עליי בקמבודיה עם העוגות האישיות הכי טעימות, המשקאות הכי זולים,ארוחת הבוקר הטובה עם המארחת החייכנית והשוק היפה ושלל דגי הנהר הגדולים, הכובעים הכי יפים והאינטרנט בחדר!
הנסיעה עברה בקלות יחסית על כביש מספר שבע וברובה היתה באזורים מישוריים ששני צידי הכביש חשופים או מכריתת עצים או משריפה. בחצי מהדרך היה ריח של פיח ואני חשבתי שאני צריכה לקנות לנו מסיכות כאלה לפה כמו שחלק מהקמבודים שמים חלקה האחרון של הדרך היה יותר מעניין וירוק בצדדים נראו הרים. העיר הזו כמו כל הערים ליד הנהר מרגישה נחמד, האויר טוב והאוירה נחמדה. בחדר לידנו יש זוג בלגים מבוגרים שמטיילים כמה חודשים. אין להם ילדים והוא בשלושים שנה האחרונות בכל חורף נוסע לטייל לשלושה חודשים (הוא גנן ובחורף אין עבודה). מרגישים שזו עיר שתיירים עוברים בה ללאוס ומלאוס לקמבודיה. יש דוכנים ליד הנהר של ביצים ושיפודים ובירות. נישאר כאן כנראה גם מחר כ יש לנו כמה בירורים לגבי הכביש לרטנקירי – אנחנו כבר יודעים שהוא לא סלול ועכשיו השאלה היא אם יש בו עליות וירידות ולפי זה נחליט אם לנסוע עם העגלה או להשאיר כאן את העגלה ולקחת אוטובוס.
לרטנקירי נסענו בכל זאת עם העגלה, והיתה נסעה ארוכה אמנם מהרגיל אך לא ארוכה כפי שחשבנו והכי חשוב – היא עברה ללא תקלות. הגענו והתמקמנו במלון יפה ליד האגם ואפשר ללכת ברגל לשוק. השוק כאן גדול ומלא בכל טוב. בינתיים רואים הרבה בשוק כל מני קישוטים לרגל ראש השנה הסיני וגם במלון הודיעו לנו שתעריפי החדרים עולים ביום הזה. אנחנו עוד צריכים לברר איך בדיוק חוגגים ואיפה כדאי להיות. בינתיים המלון שוקק חיים ויש פה מלא קמבודים צעירים מגניבים שהם עושים שמח של חברת פלאפון ובבוקר ראינו אותם מחתימים לקוחות חדשים לקול מוזיקת היפ הופ ומחלקים בלונים.
אתמול הקדשנו את רוב הבוקר לסידורים – ש' בענייני העגלה והאופנוע (סיפרתי לכם שהא חיזק בכפר קו פדאו את העגלה עם במבוקים?) ואני בענייני קניות ואחר הצהריים הלכנו לאגם וולקני גדול ויפה. הגענו לשם ממש עם שקיעה אבל בכל זאת נכנסו הילדים ואני למים ונועם ועומרי עשו המון קפיצות. היה נחמד שוב להשתמש בחגורות ההצלה ובבגדי הים.היום נסענו למפלים נחמדים למרות שלא היו שם מים שאני יכולתי להיכנס אליהם נועם, עומרי ונתנאל מצאו הרבה פעילות עם בוץ ואבנים. עכשיו הבטחתי לנועם שאתן לו לראות סרטים של דינוזאורים במחשב אז אני מסיימת.
