יום ג', 5 אוג' 2014, 22:00 -;נוסטאלגיה
שלישי בערב, מחר כבר מקבלים את הקרוואן. בינתיים ממשיכים בבוסטון, מה עבר עלינו ב-24 השעות האחרונות?
אני מתחיל את היום השלישי שלנו ב-2 בלילה, כלומר ישנתי בסביבות 3 שעות. עוד לפני וגם לאחר ההתעוררות, ממשיך להתקשר לטלפונים של טורקיש (עלק 24/7), אין קול ואין עונה. השעון מתקתק, אם היום לא יגיעו המזוודות, יהיה לנו לנו סיפור עם הקרוואן, כל הציוד שאגרנו כל השנה, לא יגיע? ומעל הכל -; ציוד רפואי מאד חיוני שלא נמצא בארה"ב -; עדיין חסר.
ב-5:30, כולן כבר ערות, אני ממשיך לשיחות עם חברות הביטוח בארץ. תוך כדי שיחה, זורק ליעל, "תרימי טלפון ללובי של המלון -; אולי שמעו משהו?"
אז לא רק שמעו -; אפילו קיבלו. 5 מזוודות מחכות לנו למטה. מיכל ואני מזנקים לבגדים ומשם למעלית. מיכל למודת יומיים מאכזבים, מצפה לגלות מזוודות של מישהו אחר -; אך הפעם, אין טעות, הכל שלנו. מעמיסים מייד לעגלה ובקול תרועה רצים לחדר. שם מתקבלים ברוח וצילצולים לאור המשלוח מציל החיים (והגרדרובה).
בבדיקה מהירה מתגלה שלמזוודת ארבעת גלגלים (דווקא מהטובות שלנו), מנגנון הסחיבה נתלש בכוח. מעכשיו -; רק דוחפים. כמו כן , ברור כשמש שכל התיקים טופלו. כנראה שרובם ע"י המכס האמריקאי שפישפש יפה, לחץ בכח "סביר" על הקרמים ודומיהן.ובנוסף טיפול "חודרני" לתיק ציוד שישב בפנים... וכיום מקשט בתכולתו חדר של מישהו אחר.
טוב, 5 האבנים נגולו מעל ליבינו, והיום מתחיל בראייה אופטימית.ארוחת בוקר לפי הנוהל - אני אוכל הכל, הבנות דוגמות, יעל שומרת על עצמה)
היום שמים פעמינו לשכונת ברוקליין -; לחזור לשורשיה של יעל בילדות. מכיוון שלא הסתנכרנו עם השאטל, הלכנו ברגל כמייל , ומשם על ה T האדום והירוק עד רח' Babcock, בשכונת .Brookline כמה דקות הליכה ואנחנו מול הבית של יעל. בחצר, השכנה הסינית גב' לי. יעל מייד מזהה ומציגה את עצמה. התרגשות גדולה. דנה מתעדת בווידאו. קצת צילומים וממשיכים הלאה (לא יכולנו להכנס לבית עצמו כי בעלי המקום לא היו).
ממשיכים ברחובות המדהימים של השכונה, שקט ונקי, לכל בית מרפסת קדמית יפיפיה -; החלום של יעל שאבנה לה בית עם Front porch, ברור שאבנה... וגם אשים בה דלעות ודגלים -; כמו כולם פה. ממשיכים דרך הבית שבו נולד JFK, וצמוד לו -; עוד משפחה, חברים של ההורים של יעל. עוד כמה מטרים, ואנחנו בבית הספר היסודי. חופש -; אין ילדים. יעל מחליטה לא להכנס, וממשיכים לגן הסנאים -; שאחרי 40 שנה כנראה עברו לגן אחר. עוד קצת סיבובים בשכונה וביקור זריז ב GAP המקומי בנסיון להשלים עוד ביגוד חסר, ובאוטובוס מס' 66 נעים לכיוון ככר הארווארד. שניות לפני העליה לאוטובוס, קיבלנו טלפון מהארץ שמבשר לנו ש-יקוב (בלי "ע") החתול האהוב שלנו, שנשאר אצל סבתא לביביסיטר, הלך לעולמו. לנטע ויעל מאד קשה. מיכל עוד לא מעכלת. לא נעים.
בככר הרווארד, שוקק חיים, אך כנראה שאם היו לימודים -; היה הרבה יותר מעניין. אנחנו חוטפים ארוחת צהריים זריזה ומצטרפים לסיור יפה ומעניין באוניברסיטה המרשימה. המדריכה היא סטודנטית חמודה להסטורית מדעים, שלוקחת אותנו מאזור לאזור, מספרת סיפורים ואנקדוטות -; ממש שווה. בסוף משלמים כמה שרוצים.
אין ספק -; עושה חשק. הבטחנו לבנות שמי שמתקבלת, אנחנו מגיעים גם לתמוך. בונים על החזר ההוצאות תוך משכורת או שתיים. (עלות שנתית $54000) הבנות מבררות אם יש תואר במחול או תאטרון שיתאים לאזור החזק שלהן כרגע. אז כן - יש כאלו שעורים -; לא בטוח שתואר מלא יתבסס על זה. נבנה על נטע שתגדל ותחליט.
מהרווארד, צועדים בשדרות Massachussets, עד מס' 77 -; המכון הטכנולוגי היוקרתי -; M.I.T. יפה שם, גדול ומעניין, אבל הרבה פחות יפה מהרווארד. טוב מה לעשות -; כולם פה גיקים. גם כאן מחפשים את הנוסטלגיה בדמותו של פרופ' ארגון, המורה של אבא של יעל לפני 40 שנה ב MIT. מבררים אם הוא עוד חי? עוד עובד באוניברסיטה? התשובות -; כן וכן. צועדים אליו לחדר ו... הוא עזב לפני שעה. פיקששנו. מסתפקים בכתיבת מכתב + שלל צילומים על רקע המשרד.
משם צועדים לאורך כמה בניינים, מלאי מעבדות, עד שמגיעים למקום שאני רציתי מאד -; M.I.T Media Lab. זהו המקום של שיא החדשנות. הדברים שקוראים כאן במעבדה, יצאו לציבור עוד שנים רבות. אז מעניין לראות. רק שיש בעייה קלה -; אזור לנו להכנס או לצלם -; הכל שם שקוף וההמצאות צריכות להשאר בסוד.
מה עושים? נכנסים, רצים למעלית ע"מ להגיע למעלה ולהשקיף על המעבדות. איתנו נכנסת פרופ' עם מבטא צרפתי, מנסה להבין מי אנחנו ולמה. ככשומעים שהיא פרופ' במעבדה, גם יעל וגם אני מבקשים שתאמץ אותנו לסיור. אז ... היא הסכימה, ולקחה אותנו לכמה מהמעבדות המעניינות ביותר ובראשן -; מעבדת הרובוטים האנושיים. אין צילומים כי אסור, אבל הנה לינק לכמה מהדברים: http://robotic.media.mit.edu/projects/robots/mds/overview/overview.html
אחרי המעבדה, נפרדים מקיימברידג' ובקו האדום + הירוק לככר קופלי. קניות ב H&M המקומי, ארוחה תיאלנדית/סינית נחמדה ולא יקרה, ברח' ניוברי ומשם לשאטל ולמלון.
מקפלים מזוודות. מחר קרוואן.
