שבוע בכרתים באפריל
ההרכב – הורים בני 50++ ושני ילדים בני 20+.
טסנו באפריל 2023, מייד אחרי חוה"מ פסח (טיסה זולה להפליא!).
שכרנו רכב בהרקליון ומייד יצאנו דרומה לכיוון הכפר Zaros. זה אולי המקום להזכיר שאף אחד מאיתנו אינו חובב ארכאולוגיה – ולכן היה שבוע נטול אתרים ארכאולוגיים לחלוטין!
זארוס התברר כשוס של הטיול. כפר די קטן (2,000 תושבים), בנוף הררי מקסים, ובמועד הביקור שלנו – כמעט נטול תיירים. עוד בונוס – במקרה לגמרי נפלנו על סוף השבוע של פסחא, וזכינו להשתתף בטקס בכנסיה ובתהלוכה במסלול מואר נרות סביב הכפר. לרגל החג, השהות שלנו שם היתה מלווה גם בנפצים, יריות שמחה (כן) וזיקוקים.
במרחק קצר מזארוס, ליד האגם הקטנטן, מתחיל מסלול הליכה יפהפה במעלה קניון Rouvas. כ-10 ק"מ הליכה, הלוך (5 ק"מ בעליה) וחזור. הפרשי הגבהים כ – 640 מטר, אבל יש יותר טיפוס כי השביל עולה ויורד במורדות הקניון בחלק מהמקומות. שתי כנסיות (אחת למטה ואחת למעלה), מים זורמים, מפלים קטנים, נוף נהדר לעמק שלמטה, עצים, קירות אבן, גשרים קטנים והבונוס העיקרי – כמעט לא פגשנו אנשים. בסוף העליה יש יער יפהפה עם נחל זורם, כר דשא ושולחנות פיקניק.
ישנו ב nana apartments – היה מעולה! דירות עם חדר שינה למטה וחדר שינה בגלריה, נוף נהדר מהחלונות, ארוחת בוקר מדהימה והעיקר – ג'ורג' המארח שהיה אחד האנשים המעניינים שפגשנו בכרתים.
בכפר יש כמה טברנות סבירות. ליד האגם יש מסעדה נחמדה מאוד – Zaros Lake restaurant.
אחרי שני לילות בזארוס יצאנו לנסיעה די ארוכה (כ-3 שעות) ל Hora Sfakion בדרום מערב האי. הדרך יפהפיה, הכבישים צרים אבל לא רעים.
למחרת שכרנו סירה בנמל של העיירה ושטנו מערבה לאורך החוף. היתה חוויה נהדרת! המים קרים בטירוף, גם מי שהעז להיכנס למים יצא אחרי 10 שניות. עגנו בכפרון Loutro שממש רציתי להגיע אליו, והתברר כשורת בתי מלון לאורך החוף במפרץ נחמד. ממש לא הכפרון הנידח שאפשר לדמיין מהתיאורים. אבל אכלנו שם במסעדה טובה.
ישנו במלון From Samaria to Livikon – מעל המסעדה Samaria. נחמד, חדרים עם מרפסות מעל הים, קצת תלונות על ניקיון לא מספק.
אכלנו במסעדת The Three Brothers – נחמד אבל יקר ללא הצדקה, כולל לחם משלשום שלקחו עליו כסף.
אחרי שני לילות ב Sfakion נסענו לחאניה. בדרך, שלושה מאיתנו הלכו בקניון אימברוס Imbros, מלמטה למעלה. הרביעי נסע עם הרכב ואסף אותנו למעלה. ההליכה קלילה, אמנם כל הדרך בטיפוס (סה"כ כ-500 מ' הפרשי גובה) – אבל העליה מאוד הדרגתית, השביל נוח והדרך יפה. החיסרון – הליכה בתוך זרם מטיילים בלתי נפסק בכיוון הנגדי. לקח שעתיים וקצת. בסוף העליה אכלנו במסעדה ממש נחמדה – Kalinorisma, שם מצאנו את השירותים הנקיים ביותר באי.
עוד עצירה לא מתוכננת בדרך לחאניה: עברנו בכפר Askifou וראינו שלט: Askifou War Museum . אחד מאיתנו (בלי שמות) הוא פריק של מוזיאוני מלחמה, והשלושה האחרים נאנחו ואמרו – אין ברירה, ניאלץ לסבול את זה. איזו הפתעה היתה לנו: מוזיאון קטנטן, פרוייקט של איש אחד שאסף נשק, תחמושת, ציוד, עיתונים, ספרים וחוברות, אמצעים לוגיסטיים, ציוד משרדי ומה לא, של כל הצדדים שנלחמו על אדמת כרתים. הבן שלו מנהל כעת את המוזיאון, ומהרגע שנכנסנו הוא נתן לנו הסבר שוטף ומפורט של כל התצוגה, כולל סיפורים, נתונים ובדיחות – וזה בלי שהוא יודע מילה באנגלית. היה מרתק! מומלץ בחום.
בחאניה שהינו שני לילות. עיר מקסימה, אבל אין לי הרבה להוסיף על כל מה שנכתב. ישנו במלון Helena בעיר העתיקה, שני צעדים מהחוף. היה נחמד מאוד, אם כי בסיסי.
כצמחונים וטבעונים – נהנינו מאוד מהמסעדה Pulse, מסעדה טבעונית עם אוכל טעים, מגוון ויצירתי.
ארוחה מעולה אכלנו גם ב – Namaste, מסעדה הודית.
את הלילה האחרון ישנו ב Heraklion, לקראת טיסת בוקר חזרה לארץ. ישנו במלון ממש נחמד – Artree Suites: חדרים מטופחים, נקיים, חדשים, מצויידים. נהנינו מאוד. 5 דקות נסיעה או רבע שעה הליכה ממרכז העיר.
אכלנו במסעדה הודית מצויינת – Curry Park.
לאורך כל השבוע נהנינו ממזג אוויר מעולה (לא קר מאוד ולא חם מאוד, מושלם לטיולים), מנופים נהדרים כולל פסגות מושלגות, מהאנשים הנחמדים ומהמיעוט היחסי של תיירים.
כטבעונים מצאנו מה לאכול כמעט בכל מסעדה. האוכל טעים, המחירים זולים ובכל המסעדות מוגש יין הבית בקנקנים של רבע או חצי ליטר, יין נחמד במחיר זול.
ולא נשכח את אחד היתרונות הכי גדולים של כרתים - טיסה ישירה של פחות משעה וחצי מתל אביב.
