ייתכן ותופתעו מכך שמדינה שבה "ספורט המלכים" הוא תחביב כה פופולארי, היא למעשה מדינה ללא משפחת מלוכה כלל. אך זהו המצב כאן בארגנטינה – משחק הפולו הפך לא רק לדרך נחמדה לבני המעמד הגבוה להעביר בה את הזמן, אלא לאובססיה של ממש.
הסוסים הם האהבה האמיתית
ביתו הרוחני של המשחק נמצא במרחק של כשעה מבואנוס איירס, הבירה. הפמפאס (Pampas) הם מרחבים ירוקים-זהובים, שמתפרשים למרחקים אינסופיים, והשמש זורחת בהם 10 חודשים בשנה. זהו המקום שאליו ה-Porteños, השם שניתן למקומיים שמתגוררים בבירה, נוהרים בסופי השבוע על מנת לחגוג את מה שהיה צריך להיות הספורט הלאומי שלו. זהו המקום האידיאלי לערוך בו הכרות עם הפולו.
ממש מחוץ לעיירה Canuelas, נמצא מועדון Puesto Viejo, שהוא ככל הנראה מועדון הפולו היפה ביותר במדינה כולה. יש בו כביש גישה ארוך, זרוע בעצים, המוביל לחדרי מגורים יפים גם אם פשוטים, לשישה מגרשי פולו, לאורוות ולבסוף – למועדון עצמו. שם בפנים אני מוצא את סנטיאגו דה אסטרדה (Santiago de Estrada), המכונה צ'ינו, שהוא בן דודו של אדולפו קמביאסו (Adolfo Cambiaso), שחקן הפולו שמדורג ראשון בעולם, וגם המדריך שלי לשיעורי הפרטי היום.
פה בארגנטינה, תיווכחו כי פולו הוא משחק משפחתי, שבו אפילו ילדים בני 4-5 לומדים לשחק מהוריהם וסביהם, ונהנים מהמשחק יחד עם אחים ובני דודים. "זה בדם", מסביר צ'ינו, "זה כמו שהדת עוברת בירושה, ואתה בטח שייך לאותו הדת כמו ההורים שלך". אבל חוץ מהעניין המשפחתי, האהבה לספורט מתמקדת בדבר אחד: “הסוסים. הם האהבה האמיתית, ורק בהמשך, כשלומדים לשחק היטב, אוהבים גם את הספורט עצמו".
שיעור הפולו משלב עבודה פיזית קשה – עם עצמך ועם הסוס, ובעיקר שליטה בתנועה מסובכת אחת: נעילת החלק העליון של הירך לאוכף, כך שיוכל לתמוך במשקלך, בזמן שאתה נשען כמה שיותר קדימה מעל הסוס ומניף את פטיש העץ במטרה להכות בכדור. מסתבר שזה הסוד להנפת פולו טובה.
גלריית אומנות או אורווה?
הסוד מאחורי הצלחת המשחק במדינה, לפחות על פי צ'ינו, הוא פשוט: "לאורך ההיסטוריה של ארגנטינה, השתמשנו בסוסים על מנת להתקיים – גם בחווה וגם במלחמה – ומההתחלה, המטרה פה לא היתה רק ספורט. זה בעצם מה שהופך אותנו לרוכבים ולסייסים טובים יותר". ואכן, למרות ששחקני הפולו ה-Porteños מוצאים את עצמם לעתים קרובות בקבוצות יריבות, כולם מסכימים על הסימביוזה המושלמת שבין הסוס לאדם במהלך המשחקים.
נאצ'ו פיגוארס (Nacho Figueras) הוא אחד האנשים המוכרים ביותר בארגנטינה – גם בגלל שהוא אחד משחקני הפולו הטובים בה, וגם בגלל שהוא הפנים של פולו ראלף לורן מאז שנת 2005. "אני חושב כל היום על המשחק שלי ועל הסוסים שלי. אתה לא יכול להיות שחקן פולו מצוין אם אתה לא אוהב סוסים". שאיפתו של פיגוארס היא להתקדם מ"סתם" שחקן ברמה עולמית, לשיפור איכות הספורט בכלליות.
משימה זו היא בליבו של המועדון Figueras Polo Club שנפתח לאחרונה. האורוות החדישות שבמועדון בנויות בארכיטקטורה מיוחדת, שכוללת מדרגות בטון ספירליות גדולות, שמובילות למרפסת ענקית שצופה על נופים מרהיבים של ארבעת המגרשים הגדולים של המועדון. למען האמת, זה נראה יותר כמו גלריית אומנות מאשר אורווה. הרעיון של נאצ'ו הוא להפיץ את הספורט: "הרגשתי שזו חובתי להפוך את הספורט לגדול ולרחב יותר. המשימה שלי היא להביא אותו לשאר העולם", הוא מצהיר.
ולמרות שלא כל כך ראיתי הוכחות לכך שארגנטינה מרחיבה את גבולות הספורט ומושכת קהל מעבר לבסיס המעריצים הקבוע שלו, אי אפשר להתווכח עם הניסיון לדחוף את גבולותיו ולמשוף אותו קדימה, אל תוך המאה ה-21.
הפוסט תורגם על ידי מערכת אתר למטייל באדיבות ערוץ CNN
התכנית משודרת בערוץ CNN באפיק 102 ב-YES ובסלקום TV
