שדה התעופה אינדירה גאנדי

Indira Gandhi International Airport

ביציאה לכיוון ישראל, אוגוסט 2025, הבדיקות מהירות ויעילות. לתשומת לב: אין אפשרות להמיר רופי כאן - נתקענו עם 10,000 רופי. נשמור לטיול הבא, או ננסה להעביר לבת בדרמסאללה.

לנוחתים בדלהי כיעד שהייה, אני ממליץ לא לצאת משערי הטרמינל לפני שהספקתם לקנות סכום התחלתי של רופי (לפחות ב50 דולר) . מחוץ לטרמינל אין נקודות המרה ולא ניתן לחזור לטרמינל משעה שיצאתם ממנו! כמו כן, הכספומטים מחוץ לטרמינל מפוקפקים ולרוב ריקים מכסף.

חוויה טובה. טרמינל נקי ומסודר. אסתטי ומסביר פנים. טסתי באינדיה אייר ליין. חברה טובה סה"כ

קחו בחשבון שגם עם הזמנתם טיסת המשך מדלהי יש סיכוי שהיא תתבטל, במצב כזה יפנו אתכם לאסוף את המזוודה יכתבו מבוטל על הכרטיס ושתנסו לברר מה הלאה יגידו לכם שההחזר הכספי מתבצע מול סוכנות הנסיעות בארץ ממנה הזמנתם את הכרטיס, היחס בשדה היה על הפנים. אז אחרי שיצאנו מהמכס מצד ימין יש דוכנים של השכרת רכב ולאחר מכן מוניות דלוקס עם מיזוג בעלות של 1200 רופי, הדוכן האחרון הוא של מוניות Pre Paid, אנחנו רצינו לנסוע ל Main Bazar כדי לקחת אוטובוס למנאלי, העלות 400 רופי, אם תרצו עם מיזוג תשלמו באופן פרטי לנהג עוד 100 רופי. אתם מקבלים קבלה והולכים לרכבים בחוץ, שחור וצהוב. יש עוד דוכן בחוץ. ואם פיספסתם את הכספומטים בפנים, לא תוכלו להיכנס אבל יש דוכנים בחוץ. לי שרוצה יש גם מטרו עם קרונות נפרדים לנשים במידה ואתם יודעים להתמצא.

בשדה התעופה יש ביקורת ביטחונית בכניסה להכין כרטיס טיסה ודרכון הגעה לעיר ברכבת כל 15 דקות נסיעה של 25 דקות עלות 60 רופי בשדה יש מגוון קטן של מסעדות וחניות. למגיעים מהעיר וטסים בטיסות פנים של איר אינדיה או זט אייר ניתן לעשות ציק אין בתחנת הרכבת לשדה התעופה

אז ככה, קודם כל – תשתמשו במטרו, זול ויעיל ומהיר, המטרו הכי מתקדם בעולם. דבר שני, כשתחזרו לארץ, בבדיקה הבטחונית הבסיסית, ישאלו אתכם אם יש לכם דברים, שבכל מקום בעולם מותרים במזוודה הנשלחת – אך לא בהודו. אף אחד שם לא יודע מה מותר ומה אסור לשלוח, כל אחד מחליט על דעת עצמו, ולכן, אם אומרים לכם שמשהו אסור, תתעקשו שמותר ותפנו למנהל! אסרו עלי לשלוח טבסקו (רוטב פלפל) מסיבה שהבודק חשב שזה תרסיס פלפל להגנה עצמית, שגם אם כן זה מותר במזוודה שעושה צ'ק אין. התעקשתי וביקשתי את המנהל שהגיע ובירר ובסוף אישר, כנ'ל לגבי מסרגות שקניתי לאמי ושהוגדרו כחניתות הרג!

בשדה התעופה של דלהי בכניסה להודו, אם עשיתם E-visa אז יש לכם תור נפרד, אחרי התור להודים והתור של הזרים. אנחנו ועוד רבים אחרים בזבזנו זמן בתור של הזרים והיינו צריכים ללכת לסוף התור של ה- E-visa מחדש. שימו לב שיש גם טופס קטן שצריך למלא לפני שמגיעים לביקורת גבולות.

בדלהי יש קו רכבת חדש המחבר בין שדה התעופה לתחנת הרכבת הקרובה למיין באזאר. כשהייתי צריך לעזוב את דלהי ולהגיע לשדה התעופה, הרגשתי שדי נמאס לי מדלהי ומהודו בכלל ומכל הבלאגן והרעש ברחובות. רכבת זו אינה מאפיינת את הודו, הנסיעה הרגישה לי כמו במדינה מערבית. יש מזגן, מושבים נורמליים, צפיפות נורמלית וגם אבטחה. מחיר הנסיעה ברכבת יחסית יקר להודו, 100 רופי (נכון ל-2014), אך לדעתי הרכבת שווה את זה.

טיילתי לבד והייתי צריך להגיע לשדה התעופה. אופציה זו נוחה כי מונית עולה בערך פי 3-4 מהמחיר ברכבת, ולא צריך להתארגן עם אנשים למונית. ההליכה לרכבת מהמיין באזאר (במקום מונית שלוקחת אותך מהמלון), שווה את השקט ברכבת וגם היא מגיעה תוך 20 דקות לשדה תעופה (למונית יכול גם לקחת שעה). 

מ-2010 בערך יש מטרו משדה התעופה בדלהי, ובדלהי בכלל. אפשר להגיע אליו ישירות מהשדה הבינ”ל, טרמינל 3, ברגל. כרטיס מהשדה עולה 100 רופי עד לתחנת ניו-דלהי, ממנה אפשר להתחבר למטרו העירוני או לצאת לרחוב ולקחת ריקשה או מונית, על מנת להתנייד בתוך העיר.

החלק של המטרו שנוסע מהשדה עד למרכז העיר הוא חדש, ממוזג, מרווח ולא מלא בנוסעים, ועדיף על נסיעה בפקקים. אך כשמגיעים לניו-דלהי, כדאי לשקול לנסוע במונית או בטוקטוק. עליתי על המטרו הפנים עירוני, והוא מפוצץ, וגם יש תורים גדולים לקניית כרטיסים. שם מרגישים בהודו העירונית.

מהטרמינל של הטיסות הפנים ארציות צריך לקחת אוטובוס שעולה 25 רופי ולוקח לו כ-20 דקות להגיע לטרמינל 3, ואפשר לחכות לו גם חצי שעה.