מסלול חד יומי בברטיסלבה

במהלך שהותנו בווינה ביקשנו לצאת מחוץ לעיר. בחרנו בברטיסלבה הרחוקה כשעה נסיעה ברכבת (16 יורו כרטיס לאדם). פעם בשעה יוצאת רכבת מהתחנה המרכזית. ברטיסלבה התגלתה כעיר תוססת ומקסימה. מתחנת הרכבת לקחנו אוטובוס (מס 93 או 94) לכיוון העיר העתיקה. על מנת לתכנן היטב את היום, חשוב לברר בתחנת הרכבת על שעות הרכבות חזרה לווינה!

תחילת המסלול בחרנו במוזיאון היהודי שנמצא ממש מחוץ לחומה. מוזיאון קטנטן וצנוע השומר ששמח לשוחח איתנו באנגלית מנומסת התעקש ללוות אותנו ולתת לנו הסברים על המוצגים. בצמוד למוזיאון ישנו בית קפה שבו נהנינו מקפה נהדר (וזול). משם המשכנו רגלית לטירה המשקיפה על נוף יפיפה, טיילנו בגנים והתבשמנו מפריחת אביב מקסימה וצבעונית.

ירדנו מהטירה חזרה לעיר העתיקה טיילנו בסמטאות, נכנסנו לחנויות קטנות וחמודות, ישבנו בכיכר המרכזית ונהנינו משמש מלטפת. ליד אנדרטת השואה ערכנו לעצמנו “טקס” אישי, הנחנו אבן ושישה פרחי בר צהובים שקטפנו (היינו בעיר בשבוע בו צויין יום השואה בישראל).

באחת ממבחר המסעדות הפזורות בעיר העתיקה עצרנו לאכול ארוחת צהרים מאוחרת. המשכנו להסתובב בעיר העתיקה ומשם רגלית המשכנו לקניון די גדול המציע שפע חנויות (ומותגים) ובחלקן המחירים זולים יותר מאשר בווינה.

לפנות ערב חזרנו באוטובוס לתחנת הרכבת, את זמן ההמתנה לרכבת העברנו במסעדה היחידה והצנועה שיש בתחנה. המרקים מומלצים וגם הבירה המקומית והזולה. לסיכום- עיר חמודה כייפית המשלבת נוף עם היסטוריה, אווירה משוחררת ואוכל טעים.

אנחנו השכרנו אופניים ויצאנו לטיול של מספר שעות בעיר. הכרנו פינות פחות מוזכרות, מאפיות חמודות וחנויות מקומיות. העלות הממוצעת ליום השכרה היא בסביבות 15 יורו. אפשר לרכב לאורך נהר הדנובה וזה לא מצריך מאמץ גדול.

מי שמבקש לגלות “פינות" ואזורים לא שגרתיים של ברטיסלבה, יכול לעשות זאת באמצעות השכרת אופנים ולדווש עליהם מספר שעות.

הרבה מאתריה ונופיה של העיר נמצאים במישור כך שהדיווש איננו מצריך מאמץ מיוחד. במיוחד ראוי לרכב לאורך גדות הדנובה משני צידיה, ובחלק מהמסלולים המסומנים ויעודיים לרכיבה שכזו.

עלות השכרת אופניים ראויים הנו 15 אירו ליום או 10 אירו לשלוש שעות.

נסענו לטיול חד יומי באפריל 2016 מווינה לברטיסלבה. איך לומר זאת בעדינות, למרות מאמצי השיווק, לעיר אין הרבה מה להציע.

כבר ממועד ההגעה לתחנת הרכבת המרכזית בברטיסלבה ניתן להיווכח בהבדל העצום בין וינה לברטיסלבה. כל התשתיות ישנות מאוד, הכל מאוד מלוכלך. בתחנה עצמה ליד מסופי הרכבות יש עדיין מעין פסיפס תעמולה ישן מהתקופה הקומוניסטית שמציג קבוצת אנשים שאוחזת בדגל אדום.

לעיר עצמה יש מרכז היסטורי נאה אך מצומצם מאוד בשטחו. כל מה שמעבר למס' הרחובות הספורים במרכז ההיסטורי הוא למעשה עזובה ושממון; העיר מטונפת, הבניינים מלאים בגרפיטי והאווירה ממש אפורה וקודרת. מרגיש כאילו ברטיסלבה עדיין תקועה במזרח אירופה של שנות ה-80.

מבחינת אטרקציות - האטרקציה אולי המרכזית מכולן - טירת ברטיסלבה - נכון לסוף אפריל 2016, סגורה לרגל שיפוצים. ההגעה אל הטירה כרוכה בטיפוס בתוך רחובות תלולים יחסית ובמאמץ פיזי מסוים (אין גישה לעגלות תינוקות – הרבה מדרגות). כל המאמץ לחינם, כי אין אף שלט בדרך לטירה שטורח לציין שהיא סגורה. ניתן להשקיף מהאזור על הנוף.

מלבד זאת, כיכר העיר המרכזית אמנם נאה, אך קטנה מאוד בהיקפה ונכון למועד הביקור הייתה די שוממת. ישנם מס' פסלים מודרנים משעשעים באזור הכיכר (נפוליאון על ספסל, אדם שמרים את כובעו, אדם שמציץ מתוך מכסה ביוב). אמנם כיף להצטלם ליד הפסלים, אבל לא יכולתי להימנע מהמחשבה שמא נאלצו הסלובקים להציב את הפסלים כדי לייצר אטרקציות יש מאין.

לסיכום - חבל על הזמן והטרחה, אם יש זמן פנוי בווינה, ממליץ לנצלו לטיולי יום בסביבה.

ברטיסלבה היא עיר יפה שעצרה מלכת. חלק מיופיה נהרס בגלל הבניה הסובייטית. בעיקר מדובר בעיר העתיקה וברובע היהודי. בשנים האחרונות ניכרת תנופה של בנייה חדשה, תחילת שיפור התחבורה ושיקום הישן. העיר העתיקה עדיין גדולה והטירה (השולחן ההפוך) יושבת מעליה. גבעת סלאבין צופה עליה מצפון מזרח, הדנובה חוצה את העיר בצמוד לעיר העתיקה ובמקום זה נמתח הגשר החדש שבקדמתו מתנוססת המסעדה התלויה על אחד מניצבי המיפתח. ניתן לעלות לתצפית בעלות 6.5 אירו. בקצה הצפוני של המפגש דנובה-עיר עתיקה, נמצא האזור החדש איירובה הכולל מתחם בילוי, קניונים, מרכז קולנוע, קזינו ובניין התאטרון הלאומי החדש.

את הסיור נתחיל מהטירה שאליה נגיע רגלית. מהטירה נרד במדרגות המובילות אותנו אל העיר העתיקה ולאחר המעבר מתחת לכביש העילי נכנס אל הרובע היהודי, אנדרטת השואה תקבל אותנו. במקום זה עמד בית הכנסת היהודי שנהרס לצורך בנית הכביש. נסתובב בעיר העתיקה עד להגיענו לכיכר העירייה (בנייני העירייה הישנים). מאחריהם נמצא את בניין העירייה החדש. במעלה מצפון נראה את כיפתו הירוקה של מעבר מיכאל, השריד האחרון לחומת העיר העתיקה. במורד, לכיוון הדנובה, נחצה מדרחוב גדול שבקצהו הצפוני עומד בניין התאטרון הלאומי הישן ומימינו, בכביש המוליך לדנובה נמצא בניין התזמורת הלאומית.

משם ניקח חשמלית 8 ונעלה בכביש המקיף את העיר העתיקה מצפון, למהלך של שתי תחנות. נרד ונחצה לכיוון בית הנשיא ונחזה בטקס החלפת משמרות אחת לשעה. מהכביש הצמוד המוליך לדנובה ניקח מיניבוס 147 ונדלג לגבעת סלאבין. כשנרד, ניגש לתחנת האוטובוס שמתחת לגשר וניסע למצודת דיווין עם אוטובוס 29. נחזור וניקח אוטובוס מהכביש לאורך הדנובה המוליך לאיירובה (תחנה אחת). זהו אזור הבילוי. בחזור נערוך סיבוב לילי בעיר העתיקה.