תחבורה ציבורית ומוניות בקהיר

בקהיר קיים מטרו יעיל וזול להפליא - נסיעה עולה בין 3 ל7 לירות וקיימים נכון להיום (קיץ 2018) 3 קווים. (החלו עבודות על קווים חדשים בעיר) .
 תדירות הרכבות רציפה לאורך כל היום בכל הקווים (כל כ5 דקות יש רכבת) והוא פועל בכל יום מ5 בבוקר ועד 00:30. בנוסף, קיימים 2 קרונות ייעודיים לנשים שאליהן אסור גברים לעלות, אולם נשים חופשיות לבחור גם בקרונות ה”מעורבים”.
 זאת ללא ספק הדרך הטובה ביותר להתנייד בעיר מאחר וזאת האפשרות הזולה והמהירה ביותר.
 יחד עם זאת, בשעות העומס (בבוקר בין 7 ל-9 ובשעות אחה”צ ערב) המטרו עמוס מאוד.

 דרך טובה לעקוף את התורים הצפופים לרכישת כרטיס (התור עשוי לקחת 10 דקות ויותר בתחנות העמוסות) היא לקנות בקופות כרטיס נטען (כמו רב קו) שעלותו היא 50 לירות, והוא מגיע מוטען ב25 לירות.

רצוי מאוד להשתמש ברשת המטרו (רכבת תחתית העולה אל פני האדמה) זולה, יעילה ומגיעה למרחקים. רצוי לקנות מספר כרטיסים מראש ע”מ לא לעמוד בתור בכל נסיעה.

מוניות נפוצות ביותר וזולות. כל הנהגים אתם נסענו הפעילו מונה.

בעזרת אפליקציות Uber ו- Kareem ניתן להזמין נסיעה מבעלי רכב פרטי המשלימים הכנסה. שירות מפליא ביעילותו ובמהירות התגובה.

משהו מוזר עם מחירי הרכבות בדרכים שבין קהיר ללוקסור במצרים וגם בלונלי פלנט הוא לא ברור ולא מעודכן. מקהיר ללוקסור, נאמר לנו שהכרטיס עולה כ - 80 לירות. כשהגענו לקנות את הרטיסים בתחנת רעמסס ברציף 11, גילינו שיש רכבת רגילה שלא נותנים לתיירים לעלות עליה, רכבת שינה מיוחדת שעולה 60 דולר ורכבת עם מחלקה ראשונה, שרק עליה נותנים לתיירים לנסוע, והיתה הברירה היחידה שלנו שעולה 170 לירות ללא הנחת סטודנט. רצוי להזמין כרטיס מראש.

מלוקסור לקהיר לא נמכרים כרטיסים מראש, אפשר לקנות כרטיס רק לאותו היום, אנשים קונים כרטיסים אחרי חצות למכירה במחיר מוטקע בשוק שחור. יוצאות רכבות (עם מחלקה ראשונה כאמור) ב - 22:00 וב - 23:00. באופן מוזר ב - 07:00 בבוקר נגמרו כל הכרטיסים לרכבת של 22:00 שעולים 165 לירות ונותרו רק כרטיסים לרכבת של 23:00 שעולים 90 לירות, על אף שאין שום הבדל ברכבות.

עוד אפשרות היא לא לקנות מראש, לעלות על המחלקה השנייה הממוזגת שלא נופלת מהמחלקה הראשנה ולשלם במקום את עלות הכרטיס. 

כרטיסים לאלכסנדריה ניתן לקנות בתחנת רעמסס בקהיר. הנסיעה אורכת כ 2.5-3 שעות.

מחיר כרטיס במחלקה ראשונה: 52 פאונד מצרי. מחיר כרטיס במחלקה שניה: 35 פאונד מצרי (נכון למרץ 2010).

ההבדלים ברמה משמעותיים: בעוד קרון המחלקה השניה צפוף ומסריח למדי, הרי שהמחלקה הראשונה מציעה כסאות מרווחים ונוחים ונקיון יחסי.

כרטיסים לאוטובוס מקהיר לטאבה ניתן לרכוש בתחנת האוטובוסים טורגומן (Turgoman) בקהיר, הנמצאת במרחק כמה דקות הליכה מהדאון-טאון. נכון למרץ 2010 עולה כרטיס נסיעה מקהיר לטאבה/נואיבה 80 לירות מצריות (אין הנחת סטודנטים). למתכננים נסיעת לילה: ישנו אוטובוס היוצא מקהיר ב-22:00 ואוטובוס נוסף היוצא ב-00:30.

הדרך הכי נוחה להגיע עצמאית מקהיר לפירמידות היא לנסוע במטרו ואז לקחת מונית (או אוטובוס מקומי). 

יש להגיע לתחנת גיזה (נסיעה במטרו, 1 פאונד - 70 אגורות), שם לרדת ולקחת מונית ב-5 פאונד מצרי (בערך 3.5 ש"ח) עד לפירמידות. לחילופין, ניתן להגיע לאוטובוס מקומי ולקחת ב-50 פיסאטרים (כשלושים אגורות) אוטובוס מקומי, מאוד מקומי - כמעט לא רואים עליו תיירים, אבל הרגשנו בטוחות, נסענו בו פעמיים ומאוד מרתק.

המטרו עצמו מאוד נוח לשימוש, לא רואים בו הרבה תיירים, אבל הוא זול, נקי ובטוח. יש כמה קרונות אמצעיים לנשים בלבד. נוח להגיע איתו לקהיר הקופטית (תחנה מאר גירס), גם לקהיר המוסלמית - לרדת בתחנת אטבה ואז ללכת ברחוב אל אזהר כעשר דקות, או לקחת מונית, בערך 3 פאונד (כשני שקל). 

תחנת המטרו המרכזית היא מטרו סאדאת - מיידן (כיכר) תחריר, ליד המוזיאון המצרי. או תחנת מובארק, מיידן (כיכר) רמעסיס, ליד תחנת הרכבת המרכזית. 

ושורה תחתונה, מצרים מאוד מאוד מומלצת.

כשמיפינו את האפשרויות להגיע אל הפירמידות, הוסבר לנו בתחנת רעמסס שישנו אוטובוס ישיר בעלות של לירה. כיוון שהדבר נראה היה לנו כחוויה, החלטנו לנסות ולמצוא אותו. אממה, לא הגענו אליו. לא עזרו שאלות תכופות לעוברים ושבים (ובעיקר לממתינים בתחנות האוטובוסים), אך כל עכבה לטובה. אז ראשית, מי שרוצה - שיחפש את האוטובוס (אפשר לנסות את מזלכם בתחנת המידע לתיירים שבתחנת רעמסס, אולי תצליחו יותר מאיתנו). למה עכבה לטובה? בסופו של דבר לקחנו את המטרו האדום עד תחנת גיזה ומשם לקחנו מונית שעלתה 10 לירות. בחזור בחרנו באותה הדרך ובסך הכל עלתה לנו הנסיעה הלוך וחזור לפירמידות, מלב קהיר, כעשרים וחמש לירות. הדרך מומלצת מאוד למי שמעוניין במראות שהם גם מעבר לשטחים התיירותיים בלבד.

בקהיר יש מוניות "לבנות", "צהובות" ו"ישנות". אם אתם לא יודעים ערבית ולא מכירים את המחירים סעו בלבנות בלבד - להן יש מונה חדיש שהוא זול יותר.

כשנהג מונית "ישנה" יראה תייר הוא יציע לכם מחיר שיכול להיות יותר מכפול מהמחיר במונה של המונית הלבנה.

גם במוניות לבנות יתכן והנהג לא יפעיל מונה - תדרשו זאת או שתבקשו לרדת (מונה בערבית = עדד).

בנוסף, במוניות הישנות אין חגורות בטיחות ולרוב גם אין אורות או בלמים תקינים. שלושה דברים שכדאי שיהיו במכונית הנוסעת בתנועה המטורפת של קהיר...

חזרתי עכשיו משבוע בקהיר. מטרופולין מקסים ומופלא. מומלץ בחום.

שעות אוטובוסים מטאבה לקהיר: 10:30, 12:30, 16:30 (האוטובס של 6:30 בבוקר מבוטל!). כאמור יוצאים מהמסוף של ``איסט דלתה`` שנמצא כ- 500 מ` מדרום למעבר הגבול. בכדי לקדם עניינים, לקחתי את האוטובוס של 8:00 מטאבה לסואץ, ושם בתחנה המרכזית עליתי על אוטובוס לקהיר. הקישור מסואץ לקהיר נוח, יוצא כל רבע שעה ועולה 10 פאונד מצרי. בדרך חזרה, יש 3 אוטובוסים ביום שיוצאים מהתחנה המרכזית בדאון-טאון קהיר. התחנה נקראת Tourgeman Garage ונמצאת במרחק של 1 ק``מ מצפון לכיכר תחריר. כדאי להזמין כרטיס כמה שעות מראש, למרות שבתכל`ס האוטובטסים לא מלאים וברוב המקרים אפשר לקנות כרטיס גם כמה דקות קודם.

ליוצאים לקהיר בדרך היבשה: בכל בוקר בשעה 06:30 יוצא אוטובוס לקהיר, כמו כן, ב 10:30 ובשעה 16:30. כל 7 ימות השבוע, מחיר הנסיעה: נכון לסוף אפריל 2009, 70 לירות מצריות. זמן הנסיעה הוא 6 שעות, כולל הפסקה של 20 דקות במסעדת דרכים. אפשר להתכבד במסעדה בעוף צלוי, אורז, מרק חם, קפה, תה, פיתות ואפילו יש זמן לנרגילה.

האוטובוס מגיע לתחנה מרכזית בשכונת עבסייה, משם ניתן לקחת מונית לשדה התעפה ב-40 לירות מצריות.