”6 ימים לאום שומאר“
היינו 6 ימים ממש לפני הבלאגן והפיצוצים. הגעה - לקחנו מונית טאבה-דהב, 65 לירות כ``א אחרי מיקוח קל (התחילו ב 80). 140 ק``מ, כשעתיים נסיעה. גילינו מאוחר יותר שאם מתקדמים במעבר גבול לכיוון הכיכר אפשר להשיג גם ביותר זול (שמענו על 45 לי``מ לכל אחד עד דהב ל-4 אנשים), כי כך בעל המונית מוריד אנשים שחזרו מהחוף ואינו צריך להיכנס למלחמה עם שאר בעלי המוניות שמחכים בתחנה (וגם כנראה לא משלם מס כך). זה המחיר ששילמנו בחזרה מדהב.
לנהג המונית אמרנו שאנחנו מחפשים מישהו שייקח אותנו לאום שומאר והוא הוריד אותנו אצל חמיד אחד במלון ``מוחמד עלי`` בדהב. איתו סגרנו על 1000 לי``מ הלוך ושוב בפיק-אפ לכולם עד לעין אום סעידה (כולל מוניות שיעבירו אותנו את נקודת המשטרה כי כנראה שצריך רשיון מיוחד להסיע מטיילים בשטח והמצרים עושים בעיות).
צידה: את כל הקניות עשינו בדהב. תקנו גם מספיק סוכר, קמח, אורז ועדשים כי הדליל והמגמלים משתמשים במצרכים אלה להכנת תה, פטירים, ליבה ואורז עם עדשים מצוין.
בדרך לעין אום סעידה (כ-3 שעות נסיעה מדהב, אולי יותר) עצרנו באמצע הואדי, בכפר הקטן ואדי קיד כדי לסגור עם דליל וגמלים. קשה להתמקח שם ובסופו של דבר סגרנו על דליל ו-2 גמלים (ל-5 מטיילים) עם 2 מגמלים ב-1700 לי``מ (מחיר די יקר יחסית למחירים בסנטה). קיבלנו את אירפעיא (אכן שם מוזר, הוגים irfaya) כדליל ויש לנו רק מלים טובות לומר עליו. אדיב, נחמד, דובר עברית מספיק טובה, לא עצלן, לא חמדן. משם המשכנו בפיק-אפ לעין אום סעידה ששם מתחילה ההליכה. יש לקחת בחשבון שלגמלים לוקח להגיע לעין אום סעידה כ-6 שעות הליכה.
המסלול שלנו (מעגלי):
יום 1: (לילה בעין אום סעידה) ואדי חומור, ואדי ג`אמוס, ביר קצוריה.
יום 2: ואדי רומחאן עד בית נסיר (ה-basecamp לפסגת האום שומאר). בבית נסיר יש בוסתן נחמד ובו בין השאר שקדים ורימונים טובים.
יום 3: טיפוס לפסגה וירידה, לינה בבית נסיר.
יום 4: ואדי מוו`אג`ד
יום 5: ואדי עיסלה (אנחנו קראנו רק לאחר מכן במדריך סיני של אברהם שקד שיש קניון ממש יפה 300 מטר מחיבור ואדיות מוו`אג`ד ועיסלה במורד ואדי עיסלה, שווה ללכת לשם באותו יום או בסוף היום הקודם), ואדי ת`אבת, לינה בביר קצוריה.
יום 6: הגעה לעין אום סעידה לפני הצהריים וציפיה לפיק-אפ שהקדים בשעה. בסך הכל כל הימים היו די קצרים ולהערכתי הלכנו 10-15 ק``מ ביום, עם סיאסטה של 4 שעות בשעות הצהריים החמות.
הערות: לגבי מזג האויר והצטיידות - בתקופה שאנחנו היינו לא ירדה טיפת גשם ולא היה קר מדי. אין צורך באוהל (לא לקחנו כי חששנו שאולי לא נמצא גמלים בואדי קיד). את הגמלים ניתן לפגוש כמעט לכל אורך הדרך ולכן לא צריך לסחוב הרבה עליכם. חוץ מאשר במוו`אג`ד ובטיפוס לפסגה , כמובן.
אם אתם לחוצים בזמן - אפשר לוותר על המוו`אג`ד ועיסלה. להגיע לפסגה, לטפס ולחזור ב-4 ימים. אפשר גם ביום הראשון להגיע עד לאמצע הרומחאן תלישון שם ולמחרת לטפס לפיסגה. אך מדובר ביומיים די ארוכים. לבעלי כושר טוב.
אם אתם לחוצים בכסף - מסתבר שישנה אופציה זולה בהרבה: לקבוע עם פרג` בסנטה ולצאת משם. פגשנו קבוצה בדרך שיצאה מסנטה ונסעה רק 10 דקות בג`יפ בואדי רחבה עד להגעה לואדי רומחאן. להם יצא הטיול (ללא אוכל) כ-1200 לי``מ לכולם ביחד, בעוד לנו כמעט 3000 לי``מ (בערך 100 לי``מ ליום לאדם), בין השאר בגלל ההסעה היקרה. האוכל עולה כ 300 לי``מ ל-5 אנשים לכל הימים. כדאי להצטייד בפינוקים (כדוגמת צ`ופרים, קבנוס, נוטלה) בארץ.
דרך אגב, על חמיד הנהג איננו ממליצים, כיוון שהיה אדם די חמדן ולא נחמד. בטוח שיש יותר נחמדים ממנו (הוא רצה להרוויח מאיתנו עוד כסף כי השארנו אצלו דברים במלון בדהב ולא רצינו להישאר שם אח``כ, למרות שכבר הרוויח מאיתנו 1000 לי``מ). לפי אירפעיא הדליל ההסעה אמורה לעלות בערך 600 לי``מ , אבל אולי זה המחיר למקומיים.
מים - יש כמעט לכל אורך הדרך מים בצינורות מבארות בואדיות. אין צורך לטהר. המים נועדו להשקיית שדות המריחואנה והאופיום הרבים באזור (אפשר להתכבד ברשות המקומיים!). השארנו 100 לי``מ טיפ לדליל ו-50 לכל מגמל. בברכת חזרה מהירה לסיני ולהרים בפרט.
נ.ב. - לא לשכוח לקחת את כל הזבל בחזרה, ראינו כבר אמגזיות ובמבות של ``הישראלי היפה`` זרוקות בואדי.
קרא עוד
