מסלול עד שבוע בסנטיאגו דה קומפוסטלה

אחד ממסלולי עולי הרגל הידועים בעולם הנוצרי נקרא El Camino או “הדרך” בעברית. הוא ממוקם בפירנאים, בצפונה המערבי של ספרד. את ה”אל קאמינו” אפשר להתחיל גם מצרפת ופורטוגל, אך המסלול הקלאסי נחשב לדרך המתחילה ליד העיר פמפלונה (העיר שבה שוורים רצים אחרי בני אדם) ומסתיימת בעיר בעלת קתדרלה ענקית בשם סאנטיאגו דה קומפוסטלה. 

אורך המסלול כ-800 ק”מ, ואפשר לעשותו בהליכה, באופניים, ברכיבה על סוסים ויש גם כביש המחבר בין העיירות והערים בדרכינו.

את המסלול כבר הולכים מעל אלף שנים. יש לו את המסורות שלו ואת הסיפורים והטרגדיות המסופרים מפה לאוזן .יש עליו המון חומר בגוגל ,כך שכל מי שחפץ בפרטים נוספים,מוזמן לגגל. הישראלים גילו את “הדרך” כבר לפניי עשרות שנים, על אף שעבורנו כיהודים, אינו משמש כמסלול עוליי רגל…

בטיפ הזה ברצוני להמליץ על “הדרך” הממשיכה דווקא מסאנטיאגו מערבה ל אוקינוס האטלנטי. אורכה מעט מעל כ-70 ק”מ .והולכים אותה לרוב הצליינים המקפידים, או אלה שאין להם יותר זמן משבוע הליכה ורוצים לחוש בכל זאת את האווירה של “הדרך”. החלק הזה נקרא פיניס טרה או בתרגום: ”סיום האדמה”, והוא מוביל את הולכיו לעיירה בשם Fisterra. ממערב לעיירה ישנה לשון יבשה ובראשה מגדלור, המסמל את החלק המערבי ביותר של ספרד, שלידו בעצם “נגמרת אדמת היבשת”. בזמנו האמינו שכאן מסתיים העולם.

אז… נחתנו בברצלונה או במדריד, רכבת תעביר אותנו לעיר סאנטיאגו וממנה נתחיל לצעוד מערבה בשביל המסומן בשלטים עם קונכיה, המשמשת כסמל “הדרך”.השתדלו ללכת כ-15 ק”מ ביום .לכיוון San Vicente ומשם ל-Olveiroa ומסיימים בפיסטרה. זוהי עיירת חוף מקסימה, זכרו לגעת בפסל הצלב שממערב למגדלור... חיזרו באוטובוס לסאנטיאגו וממנה ברכבת לעיר המוצא שלכם בספרד.

בחודש יוני האחרון אשתי ואני הלכנו 330 ק”מ בקמינו דה סאנטיגו בצפון ספרד (מליאון לקומפוסטלה).

חוויה מדהימה. הגענו ברכבת ממדריד לליאון ולמחרת התחלנו ללכת כ-26 ק”מ בממוצע ליום. הנופים מדהים, פגשנו צליינים מאיטליה, ספרד, אוסטרליה, צרפת ועוד מדינות. לאורך הדרך שפני כולם לסאנטיגו קמפוסטלה מברכים אחד את השני ב”דרך צלחה” – Buena Camino (מומלץ לראות את הסרט The Way עם מרטין שיין).

אני רוצה להמליץ על ביקור בסנטיאגו דה קומפוסטלה, עיר שרוב המטיילים פוסחים עליה - אל תחמיצו. 

סנטיאגו זה קומפוסטלה היא עיר קדושה במערב ספרד, אתר עליה לרגל מזה למעלה מאלף שנים (על פי המסורת קבורות בעיר עצמותיו של יעקב הקדוש, אחד מן השליחים, אשר לאחר מותו בידי הרומאים, הועברו עצמותיו על ידי תלמידיו בסירה והגיעו בתוך שבעה (!) ימים לחופי ספרד. אותו קדוש ``הופיע`` בזמן המלחמות של הנוצרים בספרד נגד המורים וסייע רבות לנצחונם). בעוד שבעבר העולים לרגל היו נוצרים מאמינים שהעליה לרגל לסנטיאגו שימשה עבורם תחליף לארץ הקודש, העולים לרגל היום, כ-70,000 איש בשנה ``רגילה`` שאין בה קדושה מיוחדת, הם ברובם צעירים, אם כי יש מבוגרים לא מעטים, מכל ארצות אירופה. הם הולכים ברגל מאות קילומטרים, יום אחרי יום, בקבוצות או בבודדים ולנים באכסניות מיוחדות הפזורות לאורך המסלול. יש גם קבוצות של רוכבי אופניים, ברובם צרפתים, העושים כך את המסלול. (החג המיוחד של הקדוש הוא ב-25 ליולי אז מספר העולים לרגל והחגיגיות גדלה עוד יותר. לצערי הגענו רק כ-10 ימים לאחר המועד ולא אוכל לספר עליהן). 

זו חויה מיוחדת מאד לראות את הצועדים האלה לאורך המסלול המסומן בשלטים מיוחדים, במיוחד בחבל גליסיה שבו נמצא החלק האחרון של המסלול. אנחנו עקבנו אחרי הצועדים במשך יומיים,ברכב, ועצרנו ברוב התחנות בגליסיה. וגם כך לא הפסקנו להתפעם מן התופעה. בסופם של שני ימים אלה הגענו לסנטיאגו והתרגשנו כאילו הלכנו לשם. 

בעיר יש אוירה מדהימה, ערוב של קדושה, התרוממות רוח והתלהבות. בכל פינה יש נגנים בכלי הנגינה האופייניים לאזור, בעיקר מוזיקה בעלת אופי קלטי, העוברים והשבים עוצרים ולא פעם ולא פעמיים, גם בשעות המאוחרות בלילה, יוצרים מעגלים ומתחילים לרקוד. משאת הנפש של ההולכים היא הקתדרלה בסנטיאגו, וזו ממש חויה לראות את ההתרגשות של אלה שהגיעו, ומגיעים בכל שעות היום, כשהם עומדים מול הקתדרלה, ברחבה הענקית שלפניה, מצטלמים, מנשקים את האדמה, ומתרגשים בכל דרך אפשרית. בכל יום בשעה 12.00, יש מיסה מיוחדת לכבוד העולים לרגל, ובה מורד מתיקרת הקתדרלה, ``פעמון`` קטורת ענקי המונף מעל ראשי המתפללים. העולים לרגל וגם רבים מן התיירים הספרדים והאחרים המגיעים לעיר לאו דוקא ברגל, עומדים בתור בכנסיה כדי לכרוע לרגלי פסלו של הקדוש ולהניח את היד בתחתית העמוד, תחת שורשי העץ של ישי, עליו נמצא פסלו. אומרים (לא ניסינו) שישי שם חמישה שקעים, שיצרו אצבעותיהם של המאמינים הרבים שביצעו טקס זה.

העיר עצמה יפה, יש מה מספר מוזיאונים (וביניהם מוזיאון לתולדות העליה לרגל ובו מוזכרים מרכזי עליה לרגל בכל העולם, כולל קברו של הבבא סאלי בנתיבות, קברו של בר יוחאי במירון ועוד) כנסיות מעניינות, מנזרים, ובעיקר אוירה מיוחדת מאד. בחודשי הקיץ יש בכל ערב הופעות מוזיקה בכיכר המרכזית (קצת קיטש ספרדי) אבל האוירה עליזה ושמחה מאד. 

מומלץ מאד להגיע לעיר ולחוות את החוויה המיוחדת של השהות בה. 

אנחנו התגוררנו בפנסיון צנוע ממש ליד הכיכר המרכזית בעיר, מומלץ בהחלט, Hostal La Estela, tel 981 582 796.