ויזה ומעברי גבול בקטמנדו

לפני מעבר ביקורת דרכונים, ישנו דלפק שבו משלמים בלבד עבור הויזה, הויזה עצמו מונפקת בבקורת דרכונים. השוהים עד חודש ישלמו: 25$ ל-15 יום, 40$ ל-30 יום (ניתן גם לשלם ביורו וכדומה).

מומלץ למלא פרטים ולהדפיס את האישור מהאתר הזה, שכוחו יפה גם להוצאת ויזה וגם להארכת ויזה. מי שידפיס את האישור, יוכל לחכות בדלפק בשביל לשלם עבור הויזה, ואז לגשת לבקורת הדרכונים.

מי שלא, מצד שמאל של הדלפק יש מספר עמדות להזנת הפרטים, ויש שם גם מצלמה שמצלמת ומנפיקה את האישור הנדרש. ניתן לשלם על הוויזה גם לפני שמוציאים את התדפיס עם הפרטים.

הנכנסים לנפאל מקבלים ויזת כניסה במקום, לויזה יש לצרף תמונות פספורט. למי שלא מכיר את הבירוקרטיה ההודית/נפאלית - שייקח בחשבון שאם אין לו תמונה הוא ידרש לגשת לדלפק אחר שבו מצלמים. העלות כמובן יקרה יותר ואת התור בינתיים הפסדתם. ככה שמומלץ להצטייד בכמה תמונות פספורט מבעוד מועד.

בחודש אפריל היינו בנפאל והוצאנו ויזה להודו, קיבלנו ויזה לחצי שנה בלי שום בעיות, כמונו היו לא מעט ישראליים. הגענו לסוכנות שצמודה לשגרירות ההודית בקטמנדו ״מוכנים לקרב״, עם כרטיסי טיסה חזרה מהודו, נימוקים מוכנים מראש והמון סבלנות. כשרצינו להציג את המסמכים, אמרו לנו שאין טעם להתעסק בזה עכשיו ושרק במידה ולא נקבל את הויזה הם ישתמשו בזה. חזרנו אחרי שבועיים ולא חמישה כמו שאמרו, בינתיים טיילנו, עשינו רפטינג וכו׳ (הויזה התחילה לדפוק מהפעם השנייה שמגיעים ולא מהתאריך שהם אומרים, אף אחד לא עשה לנו פרצוף ובעצם חסכנו ככה כמה ימים של שהייה בקטמנדו). כשחזרנו, גילינו להפתעתנו שבקשתנו אושרה וקיבלנו ויזה לחצי שנה עם כניסה כפולה. אולם, באותו יום היו גם בנות שלא קיבלו. לא מצאנו שום מכנה משותף למי שקיבל או לא, חוץ מזה שעשו יותר בעיות לאלו שהיו כבר בהודו, אני לא יודע אם זה נכון או לא, זה רק משהו ששמנו לב אליו ואולי זה לא באמת הקריטריון. 

מה שאפשר לעשות אם הבקשה לא מתקבלת: להגיש בקשה חוזרת (בחינם), להתקשר לשגרירות ההודית בתל אביב בניסיון ללחוץ עליהם לאשר את הבקשה, לבקש מהסוכנות בנפאל שתשלח מכתב עם ״בקשה מיוחדת״, לשלוח מייל בעצמכם לשגרירות בישראל. כל מי שאנחנו פגשנו בנפאל ורצה, קיבל בסוף ויזה לחצי שנה, בין אם זה היה בניסיון הראשון ובין אם בשלישי.

בסתיו 2011 טסתי לנפאל דרך הודו (מומבאי). הנ"ל כחלק מן המסלול טיסה שנקנה עוד בארץ (לא היה בכוונתי לטייל זמן מה בהודו לפני-כן). מספר דברים שגיליתי:

- ויזה להודו: במידה והנכם טסים למזרח כחלק מטיול תרמילאות ארוך ולא מתכננים לחזור דרך הודו, יש לשקול לקחת ויזת טרנזיט. עולה חצי מויזה רגילה ומאפשר שהות של 3 יום בהודו, לפני מעבר למדינה הבאה. בדרך כלל, סוכנויות נסיעות, משום מה, מחביאות את הויזה הנ"ל ולא מציעות אותה כחלק מן התפריט ויזות (ראו אתר שגרירוה מצורף). ה-CATCH היחיד: תוקף הוויזה הוא 15 יום מרגע הפקתה, דהיינו, חייבים להזמין בסמוך לטיסה.

- ויזה לנפאל: יש מספיק מידע בנושא אבל נסכם בכל זאת: 1. כל מי שטס לזמן קצר, שיקח ויזה ל-30 יום, ויאריך אחר כך (קצת יקר כי יש להם מינימום של 15 יום להארכה וכל זה כפול 2 דולר).

2. את הויזה לא ניתן להזמין בארץ. לאחר הנחיתה וכחלק מן ביקורת הדרכונים, תידרשו למלא טופס (פרטים אישיים, מטרת נסיעה ואורך השהות) ולשלם על הויזה (יש כספומט, וחלון להחלפת כסף במקום אז לא לדאוג למי שלא הביא עימו מספיק מזומן).

3. מה שלא ידענו הוא: אם הויזה שלך לנפאל נגמרת בשני לאוקטובר (סתם תאריך לדוגמה) ואתה צריך לטוס יום למחרת קרוב לשעות הצהריים אין צורך להאריך! אנו פחדנו שנצטרך להוציא 30 דולר לבן אדם בשביל יום אחד, אבל נאמר לנו באיזו סוכנות נסיעות בנפאל שאם אתה טס יום למחרת גמר התוקף זה בסדר וכך היה :).

לעוד שאלות, זמין במייל: [email protected]

מומלץ בכניסה לבקש ויזה רק ל-30 יום (40$) ואז תוך כדי השהות לנסוע בקטמנדו ולהאריך את הויזה בעוד 15 ימים (המינימום). מדובר ב-2$ ליום, לכן בטוטאל עבור 45 ימים שזה המון בנפאל תשלמו רק 70$. אחרת בכניסה צריך לשלם מראש עבור 3 חודשים 100$, אין ויזה בכניסה בין חודש ל-3 חודשים. לא להישאר בלי להאריך כי אז ביציאה גם משלמים את ה-2$ ליום (לפי 15 ימים מינימום) וגם משלמים קנס. 

ויזה לנפאל מקבלים בנחיתה בנמל התעופה טריבוואן בטמנדו.

האפשרויות הן: 15 ימים ב-25 דולר 30 ימים ב-40 דולר 90 ימים ב-100 דולר

תשלום במזומן בלבד. תמונת פספורט חובה. כדאי להכין עט מראש למילוי טופס הבקשה לויזה. ניתן להאריך את הויזה ב-Immigration office, בפוקרה או בקטמנדו, בעלות של 2,300 רופי (30 דולר) לשבועיים. לא ניתן לקבל הארכה של ימים בודדים אלא לפחות שבועיים.

במידה ויוצאים לטרק ארוך יש לשים לב שהויזה תיהיה תקפה עד למועד החזרה המתוכנן ועדיף למספר ימים נוספים. ניתן להאריך את הויזה לפני היציאה לטרק.

ויזה לנפאל עולה 25$. הם לא מוכנים לקבל בשום מטבע אחר ואם תתנו יותר מ-25$ לא תקבלו עודף. בנוסף על כך, כשאתם יוצאים מנפאל, אם לא רשום לכם 2 כניסות בויזה של הודו - תאלצו לשלם שוב 25$ עבור ויזה להודו. לידיעתכם.

חזרתי לאחרונה מטיול של שבועיים בנפאל. רציתי לעדכן על מחיר הויזה היום בשדה התעופה. זוהי עלות של 40 דולר, נכון לדצמבר 2010. חשוב להביא מזומנים, כי אין אפשרות לבצע משיכה עם כרטיס אשראי בשדה וזה יכול ליצור בעיות. בנוסף, כדאי מאוד להביא שתי תמונות פספורט כבר מהבית, כי זה בעייתי לבצע שם את התמונות ואם יש אפשרות זה לוקח המון זמן וחבל כי אפשר לחסוך את זה. מקווה שתהנו. 

אם אתם מגיעים לשדה התעופה בבנגקוק רק כמעבר, אין צורך לעבור את ביקורת הדרכונים. מכוונים את נוסעי הטרנזיט לטיסות ההמשך. לגבי העברת המזוודות, הגענו בטיסת אייר אוזבקיסטן, המשכנו ישירות לקטמנדו עם חברת תאי איירוויס. ביקשנו, והם דאגו להעביר את המזוודות לטיסת ההמשך, ביעילות ובאדיבות רבה. חסכון משמעותי בזמן וב"טרטורים" מיותרים. 

שגרירות מיאנמר (בורמה) בקטמנדו עברה מקום ביולי 2009 והחליפה את מספר הטלפון. היא עברה לרחוב שנקרא Naku Chuk שנמצא בדרום פאטאן. הרחוב מופיע במפת התיירים שמקבלים חינם, אבל המיקום של השגרירות במפה מוטעה. מספר הטלפון החדש של השגרירות הוא 5592773/4(1).

הדרך הכי קלה להגיע זה לתת לנהג מונית לדבר עם השגרירות ולהבין איפה זה. מונית מהטאמל צריכה לעלות בערך 500 רופי (שבעה דולר) לכיוון. ניתן גם לקחת מיקרו מ רטנה-פארק ל-Naku Chuk (כ-15 רופי). אם המיקרו מוריד אותך על הכביש ההיקפי ראשי, צריך להמשיך דרומה ברגל עוד כמה מאות מטרים, על הכביש הראשי יש שלט רחוב חלוד ועלוב שכתוב עליו Naku Chuk והוא מצביע על הרחוב בו צריך ללכת. אם התייאשתם מהחיפוש ברגל, אפשר לתפוס שם נהג מונית ולתת לו לדבר עם השגרירות. מונית מהצומת הזו צריכה לעלות כ-50 רופי. לחזור לרטנה פארק במיקרו מהשגרירות זה קל מאוד, המיקרו עובר מחוץ לשער השגרירות. ניתן לקבל ויזה לבורמה עבור 20 דולר. אם רוצים אותה ליום שלמחרת ידרש שוחד נוסף של עוד כמה דולרים.

טיול נעים יונתן ואפרת