עונות ומזג אויר בויאטנם

היינו בויאטנם בחודש מאי 2019. מזג האוויר חם מאוד ולח מאוד (גם בהנואי וגם באזורים אחרים) . כשהגענו לצפון לעיר ספא שם מזג האוויר היה קריר אך למחרת היה חם מאוד. כדאי לדאוג למדנית כדי לשמור על המים שיהיו קרים וכובע.

מי שמגיע להנוי ומשם לסאפה, חשוב שידע שבחודשים ינואר - מרץ אין גשם אך קר מאוד שם. בצפון מאוד קר ואם אתה לא בעניין לרוץ מידית ולקנות מעיל, כדאי להגיע בלבוש מתאים. נכון, שבכל מקום בהנוי ובטח בסאפה הלהיט הוא - מעילי נורת'פייס, ובמחירים זולים מאוד, אך יש לדעת כי בצפון צריך מעיל ומעיל טוב.

קודם כל לא לבנות על קניות בגדים, כי הכי טוב להיות גמד בשביל בגדים, מידות נעליים 45 כנראה בהזמנה מיוחדת. מעל מידה לרג' יש בעיה. מזג האוויר עם לחות משוגעת, יוצאים לאחר 5 דקות החולצה רטובה.

המלצה שלי - גברים רק עם מכנסיים קצרות וחולצות קלילות לא עם בד עבה.

נשים - רק מיכנסי שרוול כל מה שקשור לחורף הוא מינורי.

טיילנו בויאטנם בפסח 2016 במשך שלושה שבועות. לפני הנסיעה בדקנו במספר מקורות, כולל “יועץ טיולים” שמפרסם ישירות ובעקיפין באמצעות טיפים בלמטייל.

בדיעבד אנו ממליצים לשקול היטב אם לטייל בויאטנם בפסח, בודאי בשנה מעוברת כמו השנה כאשר הטיול התחיל התקיים בעיקרו לאורך החצי השני של אפריל.

הפרמטר שעליו דובר בעיקר הוא פרמטר של גשם. לדעתנו יש לשקול שיקולים נוספים.

מלבד החום הרב ששרר לאורך רוב הטיול, אפילו באזורים הגבוהים, העונה היא עונה יבשה והמשמעות היא ראות לא טובה עד גרועה בהרבה מהאתרים (לדוגמא: לא רואים את ההרים באיזורי ספא ואזורי טרסות האורז, לא רואים את האיים מהחוף בהוי אן), אויר “מעיק” בהנוי, טרסות האורז אינן בשיאן, גם במקומות בהן מגדלים יבולים פעמיים בשנה.

שורה תחתונה: היינו משנים את מועד הטיול

בווייטנאם נוצר מסלול קבוע אותו עושים כולם והוא לא נכון לכל עונה. סאפה לדוגמא שהיא חלק מהמסלול הקבוע נהייתה בשנתיים האחרונות מלכודת תיירים קלאסית.

השבטים למדו שלמכור לתיירים קל יותר מלעבוד בשדה, הם יטרידו אתכם ברחוב ובטרקים וכל ביקור בבית בכפר יגרור אחריו בקשה לתמורה.

רוב הכפרים הגדולים סביב סאפה הפכו למרכז תיירים עם חנויות ולא ככה כדאי לבקר בכפרים. עונת האורז ונופי הטראסות היא ממאי ועד ספטמבר. ביולי אוגוסט הנופים בשיאם.

בעונת החגים של אפריל או אוקטובר לא ממש מובן למה אנשים עולים לסאפה – כי למעשה הטראסות יבשות וכבר לא ירוקות ושבטי ההרים שכחו שהם שבטי הרים.

שלא לדבר על ערפילים וקור בעונות השיא- דצמבר- ינואר- פברואר. יש אזורי טראסות יפים יותר מסאפה, כפרי שבטים אוטנטיים לגמרי ועונות שתילה שונות של אורז. תתאימו את אזור הטיול בצפון לעונה בה אתם מטיילים- לא חייבים להינעל על סאפה.

האלונג ביי היא דוגמא זהה שבדצמבר – ינואר - פברואר עונות השיא – מזג האוויר לא מוצלח. קר, להתרחץ במים לא ממש אפשרי וערפילי שקשה להנות מהנוף בשיאו. וייטנאם ענקית ויש בה המון מה לראות – שחררו את הראש ותטיילו באזורים שמחוץ לנתיב הקבוע אותו עושים כולם.

גם תתאימו למזג האוויר, גם תראו יותר וגם תהנו יותר ממפגש אמיתי ואותנטי עם האוכלוסיה המקומית. זה שחברות התיירות הגדולות בנו מסלול שנוח להם זה לא אומר שזה לגמרי נכון ולהעלות תיירים לסאפה בדצמבר- פברואר זה ממש לא נכון ולא בסדר.

טיילנו בוויאטנם ביולי-אוגוסט 2011. בסופו של דבר נהנינו מהטיול, אבל מאד לא מומלץ לטייל בוויאטנם בחודשים אלו. בהנוי, הלונג ביי ונין בין, נתקלנו בטמפטרטורה של 40 מעלות ויותר וקרוב ל-100 אחוזי לחות. נטפנו זיעה גם בצל וגם אם לא זזנו.

חשוב מאד להבין שבויאטנם קיימים ממש שני אזורי אקלים שונים בתכלית. אנו חזרנו לפני שבועיים (כלומר - טיילנו שבועיים בינואר). בחודש ינואר מזג האויר בדרום נוח (בקיץ חם ולח מנשוא), לעומת זאת בצפון ממש קר מאד ולעיתים קרובות יש ערפל כבד, שמסתיר את כל הנוף ופוגם מאד בטיול. לידיעתכם!