בטיחות ואזהרות בניו דלהי

באזור הרחובות Baba Kharak Singh ו- Ashoka Road יש הרבה טיפוסים שינסו להתלוות אליך בהליכה ולהמליץ על הבזאר הסמוך לאחר שיספרו שמיין בזאר סגור (אם זה בגלל חג ואם בגלל שביתה בגלל תנאים ירודים וכו׳, כיד הדמיון הטובה) . בדרך ינסו להתחבב וליצור קשר ידידותי. חלקם ינסו להיות מדריכים שלכם וחלקם ינסו להוביל ל-Nirula Handicraft שזו חנות מאוד גדולה עם סחורה שנראית טוב על פניה אבל המחירים יהיו פי כמה מהמחירים בשווקים אחרים (Main Bazar או Janpath Road) . שמעתי גם על מעשי נוכלות מסמרי שער שנעשו על ידי החנות הזאת (חיוב כרטיסי אשראי ברופי במקום בדולרים, רמאויות במשלוח פריטים וכו׳) . המוכרים מאוד נחמדים לכאורה ויודעים את מלאכתם - לא להתפתות ולא להכנס. בנוסף, נהגי הריקשה בסביבה מקבלים מהם תמריצים ויובילו אתכם לחנות הזאת במקום לשווקים אחרים וביציאה מהחנות יובילו לחנויות אחרות שגם הן מלכודות תיירים.

אני מניח שיש סיפורים דומים במקומות שונים בעיר. רצוי לקנות במקומות ידועים, לפקוח עין ולהזהר במיוחד בקניות בכרטיסי אשראי.

נחתנו בניו דלהי ב-1/8/2014 ב-3:30 בלילה. עוד בארץ קראנו את כל הטיפים לגבי עוקץ נהגי המוניות/”ה- Main Bazar סגור” אבל אמרנו בלב “לי זה לא יקרה”.

תיאור של המקרה (קרה ל-90% מהישראלים שהגיעו לדלהי בשעות 00:00-7:00): יצאנו משדה התעופה, נהג מונית שאל אם אנו צריכים מונית. שאלנו מחיר והוא אמר 400 רופי, כפי שציפינו. לפני שעלינו למונית הוא “תיחקר” אותנו בנחמדות: “פעם ראשונה בהודו?”, “שמעתם על החג?” כו’ וכו’. הוא כמובן היה מאוד נחמד ולכן לא חשדנו. עלינו על המונית. הנהג הציע לנו לשים שירים, סיפר בדיחות ובקיצור – ניסה ליצור כימיה ואמון. תוך כדי עשה כמה שיחות טלפון. לאחר כחצי שעה הוא הגיע לרחוב ובו עמד איש ואמר שאין כניסה... המיין בזאר סגור בגלל החג, לא ניתן להיכנס. הנהג “מציע לעזור” ולוקח אותנו ל”סוכנות”, כמו זו שעליהן קראנו שמנסות למכור חבילות ומלונות. הבנו מיד שזה העוקץ, אך לא ידענו באותו רגע איך להיחלץ ממנו, שעת לילה מאוחרת, אנחנו עייפים ובאמצע שום מקום מוכר. ביקשנו מהנהג שיחזיר אותנו לשדה”ת, הוא סירב כי אין לנו כרטיסים. התעקשנו, ואז נזכרנו שראינו בדרך מלון יוקרה, וביקשתי שיוריד אותי שם ומשם לקחנו מונית למיין באזר האמיתי.

טיפים חשובים: אם ניתן להגיע לדלהי ביום – הכי טוב. אם מגיעים בלילה - להמתין עד 7 בבוקר ואז לצאת. אם בכל זאת יצאתם בלילה, יש אופציה למונית pre paid (לא ניסינו). תלכו אתם לנהג מונית ותגידו לו שאתם צריכים להגיע לכתובת מסויימית של מלון - שבדקתם מראש! ולומר שיש לכם הזמנה ואתם צריכים להגיע לשם. ולומר לו “בלי בלבולי שכל שהמיין בזר סגור” – להגיד את הדברים באסרטיביות ושיהיה ברור שאתם יודעים בדיוק לאן אתם הולכים ומכירים טוב את המקום. האסרטיביות והבטחון זה הקלף המרכזי.

בשדה"ת אינדירה גנדי בדלהי לא ניתן להמיר רופי לדולרים, אלא רק דולרים לרופי ולכן ממולץ להחליף רופיות מיותרות לדולרים לפני הכניסה לשדה, אחרת תתקעו עם רופיות למזכרת או עד הפעם הבאה..

זהירות מכייסים במיין בזאר, אני יודע שזה בנאלי וכולם אומרים את זה, ואני אחרי טיול של חצי שנה בהודו בימים האחרונים חזרתי לחדר מטיול במיין בזאר ולא מצאתי את הארנק. תשמרו על הדברים שלכם.