מידע חיוני נוסף במומבאי (בומביי)

הרבה מטיילים רואים בבומביי נקודת מעבר בלבד ולעתים נעצרים בה ליומיים-שלושה ולנים בקולבה ובטח גם מחפשים דבר או שניים תיירותיים לעשות. לאלה מביניכם, כמוני, שאוהבים ערים גדולות ומוטרפות, אני ממליץ על בומביי מכיוון אחר לגמרי. כמעט שלא עשיתי שום דבר ״תיירותי״ בבומביי, אע״פ שסיור בדהראבי היה מהמם, אבל העיר היא אחת המדליקות שהייתי בהן באסיה, והייתי בהרבה. המלצה שלי - אל תלונו בקולבה והתחברו לקצב המטורף של העיר. בחרו לכם איזור מרכזי ללון פה, קרוב לתחנה של הרכבת העירונית, ופשוט צאו לגלות את חיי העיר שברוב איזוריה לא נראה תייר מעולם. הסתובבו ברגל שעות וגלו את הרחובות העמוסים ומלאי החיים בכל פינה כמעט בכל שעה. עלו על הרכבת ובחרו לכם תחנה - למשל בנדרה, או מטונגה, ופשוט הסתובבו בצד המערבי והמזרחי של התחנה - ותגלו עולם ומלואו של חיים ואוכל ואנשים מגניבים שירצו ליצור אתכם קשר. שתו צ׳אי עם החברה בפינת רחוב, אכלו בכל מסעדה מקומית (מצויידים באימודיום כמובן) או סתם התהלכו ברחובות ותרגישו את העיר. והרכבת - הלב הפועם של העיר - חוויה בפני עצמה. סעו לפחות פעם אחת בשעת העומס - בין 9-10 או אחרי 5 בערב כדי לחוות לפחות פעם אחת מה להיות סרדין. שימו לב שההמלצה מתאימה בעיקר לגברים כי מה לעשות - בהודו נשים לבד זה בעייתי.

התאכזבתי משירותי הכביסה ההודים. אנשי כביסה מסתובבים ליד הבתים וצועקים "קפרה" כלומר בגדים. מסרתי בגדים לכביסה והם חזרו מגוהצים ונקיים למראית עין בלבד. מצאתי בגדים שהלכלוך עדיין דבק בהם. בכל אופן- בגד למבוגר 10 רופי, בגד ילד/תינוק 5 רופי.

כללי אכילה: המקומיים, אוכלים את הארוחות שלהם בידיים (כולל אורז, בשר ולחמים שונים) תוך שימוש ביד אחת בלבד (ימין). גם במסעדות היקרות ביותר הם נוהגים כך. אומנות לשמה, כמו צ`ופסטיקס. 

נענועי ראש: להודים יש איזו תכונה לנענע את הראש מצד לצד בלי שום משמעות מיוחדת (מבחינתנו לפחות). זה לא אומר שהם עושים ``כן`` עם הראש ולא אומר שהם עושים ``לא`` - הם פשוט מנדנדים את הראש. קבלו את זה כמו שזה ודי. כשעומדת קבוצה של אנשים ואחד מנענע את הראש, האחרים יתחילו אחריו. כנראה שזה מדבק (כמו ברווזים). עזבו את זה, פשוט להתעלם. אגב, אחרי שבוע בהודו, סביר להניח שגם אתם תמצאו את עצמכם חוזרים על אותה תנועה. נסו בבקשה לא לעשות את זה בנוכחותם – זה מעליב אותם שמערביים עושים את זה. 

שיחה ברחוב: מערביים הם סוג של אטרקציה בבומביי. קורה לא מעט שמקומיים פונים, שואלים שאלה ומתחילים לגלגל שיחה. קבלו את זה בהבנה. הם באמת סקרנים לדעת מה קורה מחוץ לבועה שלהם. בעיקרון, אפשר לדבר עם ההודים על הכל. הם מאוד פתוחים ותמיד שמחים לענות על כל שאלה. כולל שאלות בנושאי דת ומדינה. די פשוט לגלגל איתם שיחה ברגע שמצליחים להבין את האנגלית שלהם...

צילום ותמונות: כמו בכל מקום אחר בעולם ואולי יותר מכל מקום אחר בעולם, גם בהודו כדאי לבקש את רשותם של אנשים לפני שמצלמים אותם. בעיקר מסיבות דתיות שונות ומשונות.

בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, ההודים הם אנשים צנועים מאוד ועדינים. כבדו אותם ויכבדו אתכם. אנשי העסקים ההודים מודעים היטב לדעות הרווחות עליהם במערב (עבדים מודרניים וכדומה). למרות זאת, תנו להם את הכבוד המינימלי, התייחסו אליהם כמו שאתם מתייחסים לקולגות שלכם במשרד והם בתמורה יתנו לכם יחס מלכותי בחזרה. 

להודים (לרובם בכל אופן) יש איזשהו אנטי לאדמה. מבחינתם, האדמה היא טמאה (מכיוון ששם שוכבים המתים?). בזמן שיחה או פגישה, כדאי להימנע מלהפנות את כף הרגל אל נוכחים אחרים באותו חדר. זה מאוד מעליב. בהרבה מאוד משרדים, תתבקשו לחלוץ נעליים בכניסה למשרד. פשוט קבלו את זה בהבנה.

מכיוון שחברת החשמל ההודית לא מסוגלת לעמוד בביקוש, החשמל מופסק באיזורים שונים של בומביי מדי יום לכמה שעות. לרוב זה קורה מדי יום באותן שעות, אבל לעיתים יש הפתעות. רוב העסקים והמשרדים כבר מתורגלים וישנן מערכות אל-פסק למחשבים. הבעיה היא עם המזגנים. 3, 4 שעות בלי מזגן, מסתיימות לרוב בשלוליות זיעה.

הרבה אנשים שהיו וראו, אומרים שהודו "עובדת על כל החושים". זאת בפירוש לא קלישאה. הריחות, המראות והרעש הבלתי פוסק, יכולים להוציא כל אדם מדעתו. כדאי לקחת את הכל בקלות, לא להתרגש מכלום ורק לברך על מה שיש לנו ולא להצטער על מה שאין להם. 

בהודו יש את המונח ``זמן הודו`` או "שאנטי". זה כמו בסיני. הכל הולך לאט וברוגע. זה מה יש, ככה זה ההודים, יש להם זמן, המון זמן. 

נהג הריקשה ה``פרטי`` שלי בהודו גילה לי בסוד את מילת הקסם שמפסיקה בשנייה את כל הנטפלים למיניהם, מדריכי התיירים ברגע, יועצי הטיולים ושאר נודניקים שכל הזמן מציעים הצעות ברחוב. ויש כזו. 

המילה נוסתה פעמים רבות ובהצלחה גדולה ומיידית. נסו להגות אותה בסבר פנים חמור, בטון החלטי וכעוס. המילה היא: צ`לה (chella)! הדגש על סוף המילה .

כבמטה קסם - נפסק המלל, המטרידן נאלם, נעצר, ומסתלק. פשוט וקל ועובד. גם בבומביי הצלחתי לנפנף מעלי יועצים ומתווכים למיניהם. יתכן ובשאר האזורים היא מובנת גם כן.